"זו כבר הפעם השנייה שיותר ממחצית מהנבחרת הישראלית לאולימפיאדה הן נשים", אומרת נורית שרביט, מפקחת על קידום נשים בספורט וספורט עממי במשרד התרבות והספורט. "אבל אנחנו לא מדברות רק על הכמות, אלא גם על האיכות. לספורטאיות במשלחת היה פוטנציאל וסיכוי גבוהים יותר להצלחה ולזכייה במדליה. היה לנו ייצוג מכובד והישגים מאוד יפים".
לדברי שרביט, המצב בקצה הפירמידה של הספורט ההישגי האולימפי לא מאפיין את בסיס הפירמידה. בנקודת הפתיחה שיעור נמוך יותר של ילדות שבוחרות להיות ספורטאיות. "למרות שהיה גידול בשנים האחרונות, מספרן עדיין נמוך בהשוואה לבנים", היא אומרת. "מתוך 120 אלף ספורטאים, רק 23% הם ספורטאיות, כאשר הפער המשמעותי ניכר בענפים כמו כדורגל וכדורסל. בכדורגל 3% הם נשים ובכדורסל 19%. הג'ודו לעומת זאת עשה קפיצה מאוד משמעותית מאז ההצלחה של יעל ארד, וכיום 33% בו נשים. סקר של פרופ' יוסי הראל־פיש מאוניברסיטת בר־אילן שנעשה ביוזמת משרד התרבות והספורט, הראה שגם בהרגלי הפעילות הגופנית בגילי הנוער בבתי הספר בכיתות ה'־י"ב ילדות מבצעות מחצית מהפעילות הגופנית שהבנים מבצעים".
שרביט מציינת שגם מדיניות משרד התרבות והספורט פועלת לעידוד השתתפות בנות בספורט הישגי. "בשנה האחרונה, בהובלה של שר התרבות והספורט חילי טרופר, מנכ"ל המשרד רז פרויליך וראש מנהל הספורט עופר בוסתן, כל נושא קידום נשים בספורט הפך לאחד היעדים המרכזיים של המשרד", היא אומרת. "השר הגדיל את התקציב בעדיפות לקידום נשים בספורט כחלק מסדר עדיפויות לתפיסת עולם שוויונית, בדגש על עדיפות לנשים, לפריפריה ולבעלי מוגבלויות. זה מתבטא למשל בהגדלת תקציב של 'אתנה', המרכז לקידום ספורט נשים במכון וינגייט".
בנוסף, יזם המשרד תוכניות ברשויות המקומיות שמטרתן לעודד ילדות לעסוק בספורט. "אנחנו גם מקדמים חברות הנהלה בתוך גופי הספורט, ומקדמים תוכנית למוגנות בספורט למניעת הטרדות מיניות, כדי שספורט יהיה מקום מוגן ובטוח לילדים ולילדות", היא אומרת. "אנחנו מאמינים שכל המעשים האלה יובילו לכך שבשנים הבאות יותר ילדות ונשים ישתלבו בספורט ויביאו יותר הישגים".
לדברי אולייניק, אחד הדברים החשובים הוא לא רק גיוס הילדות לפעילות, אלא גם השימור שלהן. "כל המחקרים מראים שבגילי 12־13, במעבר בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים, יש פרישה של ילדים וילדות מהספורט שבו עסקו", היא אומרת. "הרעיון הוא לנסות להאריך את הקריירה הספורטיבית, לוודא שלא תהיה נשירה. אחת הסיבות לפרישות נובעת מלחץ חברתי. מי הילדות רוצות להיות היום? מי המודלים שלהן לחיקוי? הן רוצות להיות מפורסמות. מה שמוביל אותן הן תוכניות הריאליטי. לכן בתוכניות השגרירות שלנו אנחנו רוצות להראות להן שספורטאיות הן מודל להשראה, ומי שידע למנף זאת, כמו למשל איגוד הג'ודו, הטקוואנדו והתעמלות אמנותית, יזכו להרשמות שיא".
"כשהצלחתי בתחרויות והזכייה שלי פורסמה בתקשורת, מנהלי מועדוני ספורט אמרו לי שהמון בנות נרשמו לחוגים", מתארת הטניסאית שחר פאר, שהשתתפה בין היתר באולימפיאדת בייג'ינג. "להצלחה של ספורטאיות בתחרויות בינלאומיות יש השפעה על ילדות ונערות. זה גורם להן להאמין שהכל אפשרי. לא רק בכותרות או בסלוגנים של חלום, אלא שאפשר באמת להצליח. אהבתי שאמא של לינוי אשרם אמרה שאולימפיאדה היא הבונוס, ושהדרך הארוכה, שרצופה התמודדויות וקשיים היא החשובה".
גם האתלטית אסתר רוט שחמורוב, אחת הספורטאיות המובילות של ישראל בכל הזמנים, רואה בייצוג המכובד של נשים באולימפיאדה הנוכחית חלק מתהליך הקשור במעמד האישה. "בתקופה שלי נשים היו מחוץ לתחום בהרבה ענפים", היא אומרת. "היו הרבה מקצועות שנחשבו גבריים ואישה לא יכלה להשתתף בהם, כמו למשל קפיצה משולשת. מרתון לנשים לא היה, לא הייתה קפיצה במוט, לא היה יידוי פטיש. חשבו שאישה היא חלשה, הסטיגמה על נשים הייתה אחרת. הן היו צריכות להיות בצד, לגדל ילדים. עם השנים התפיסה השתנתה, כיום יודעים שאישה יכולה לעשות הכל, גם להיות טייסת. כיום אישה היא גם יפה, גם אופה, עושה הכל. לכל אחת יש את ההזדמנות לעשות את הדבר שהיא טובה בו, לפי הכישורים המיוחדים שלה".
"מזה כעשור שהוועד האולימפי, יחד עם משרד התרבות והספורט והיחידה לספורט הישגי, שמו למטרה לטפח משמעותית את השדרה ההישגית של הספורטאיות האולימפיות בישראל", אומרת המדליסטית יעל ארד, כיום יו"ר ועדת הספורט בוועד האולימפי בישראל וחברת הנהלה. "הקמת 'אתנה', המועצה לקידום ספורט נשי, עם התקציבים המשמעותיים שהגיעו, נתנו רוח גבית חזקה ואפשרו להשקיע בספורטאיות ובנבחרות סכומים גדולים מהרגיל ולבנות פרויקטים לטווח ארוך".
"במחזור הקודם באולימפיאדת ריו הגענו כבר עם נשים טובות, בראשן ירדן ג'רבי, והמטרה הייתה בין השאר זכייה במדליה על ידי אישה, כי מאז ברצלונה לא זכינו", אומרת ארד. "רצינו גם מדליה בענף חדש. הגענו לשם והצלחנו. למשחקים האולימפיים בטוקיו הגענו עם ספורטאיות מובילות בתחומן ועם הרבה שאיפות. בתוצאה הסופית הן בלטו בצורה מרשימה ומעוררת השראה".
תקציבים, כאמור, הם חלק בלתי נפרד מהגשמת המטרה. "גם אם הפוטנציאל גבוה, עדיין ישנם איגודי ספורט שלא מתקצבים באופן שוויוני גברים ונשים בנבחרות הלאומיות, ואני מדברת גם על הבוגרים. גם בכך צריך לשאוף שיהיה שוויון", אומרת אולייניק. "משרד התרבות והספורט שם למטרה לקדם את השוויון ולתת מקום משמעותי גם למספר ספורטאיות וגם למספר מנהלות בתחום".
התרעות פיקוד העורף