גבי גזית למעין דוידוביץ': כמעט עזרת לנו לשכוח את החיים כאן

אחרי ט' באב אני מקווה שהבנתם ששנאת חינם היא הדבר שדופק אותנו כל יום. עכשיו, כשהפנמתם ואתם כבר אוהבים אחד את השני - אפילו ראיתי בסופרמרקט מישהי שוויתרה למישהו על התור כי היה לו רק מוצר אחד - אפשר להמשיך עוד יומיים עם אהבה דביקה ולחזור עוד רגע לשנאת החינם האהובה והמוכרת כל כך. כי מי שיתפוס לכם חנייה אחרונה בים, מה, לא מגיע לו נבוט בראש?

כל כך רצינו, כל כך התפללנו ב-ט' באב, שאת תהיי זו שתביאי את המדליה העשירית, כי את גם צעירה ומוכשרת ומשקיענית, ובעיקר כי המדליה שלך הייתה ממשיכה לנו את האופוריה של השבוע האחרון. למשך כמה ימים נשכחו מאיתנו החיים העלובים במדינה הזאת. הריב הדוחה בין בוז'י לשלי. בין ביבי לנפתלי. השטויות של ליברמן ואפילו האירוע המרכזי של הסלמונלה נפסק מידי פעם. לכמה דקות. בטקס חלוקת המדליות.

היינו מפליגים בשבחייך, מראיינים את כל המשפחה שלך וגם את הכלב, אם יש לך, ואם לא, אז את הכלב הווירטואלי. תלינו בך המון תקוות וממש לא אכזבת, כי הגעת למקום מכובד ובפעם הבאה תעשי את זה בגדול. אני יודע, מעיין, שאם זה היה תלוי בך, היית אפילו נושפת, במקומות בהם לא הייתה מספיק רוח, ואין לנו רבע טענה אלייך. אבל למה לא חשבת עלינו? על התקשורת העלובה, שכבר הכינה את הכותרות: 'מעיין עשר!' או 'העשירייה הפותחת!' או 'עשר המכות!' או 'כמעיין המתגבר' או 'דויד(דוביץ') המלכה', ועכשיו מסכנים, הם יצטרכו להגיר את הכישרון הפיוטי שלהם על הבלים. אני יודע שניסית, מעיין, ונתת הכל, כמו שאומרים מאמני הכדורגל, ואפילו השתתפת בשיוט במוצאי יום האבל ולא בתוכו, כדי שאלוהים והחרדים לא יתרגזו . אבל תראי, עכשיו השארת אותנו עם הסלמונלה ועם עופות רקובים וביצים מעופשות וטחינה לא משהו.

ורק כדי שתראי כמה אני דואג לך, אז כיוון שאת לא בארץ, אני רוצה לספר לך את החדשה האחרונה, כדי לפחות להעלות חיוך קל על פנייך. שמעת בטח על רחוב "בא לי" באור יהודה, שנקרא על שם המאהבת של ראש העיר לשעבר דויד יוסף. אז עכשיו התעוררו באור יהודה והחליטו שרחוב על שם מאהבת זה, איך לומר, קצת מביך. בכל זאת היא לא הייתה ראש ממשלה או סופרת מפורסמת. אז מוחקים את השם שלה ולרחוב של המאהבת יקראו מעכשיו רחוב 'גולדה מאיר' על שם ראש הממשלה המנוחה. למרות שהיה אפשר להשאיר גם את המאהבת וגולדה יחד, ולקרוא לרחוב "גולדה בא לי". אה, גם זה לא משעשע אותך, מעיין. האמת, גם אותי לא. ובקיצור, שובי לים, תמשיכי להתאמן, וגם אם נישאר עם 9 מדליות, אז את יקירתנו, עד לעונג הבא.