היא הסבירה אז את בחירתה בתאריך מאחר שזהו היום שבו מציינים את מותה של פעילת עליית הנוער הנרייטה סולד, שעסקה בהעלאת ילדים לאחר השואה והיוותה דמות אמהית לילדים רבים על אף שלא זכתה לילדים משלה. כ־20 שנה אחרי הצעתה של הילדה נחמה התקבלה בישראל ההחלטה לציין את יום האם הרשמי בל’ בשבט. והנה, 20 שנה אחרי שהתקבלה ההחלטה, בוטל יום האם.
ואני שואלת: למה? למה לבטל את היום האחד בשנה שמוקדש לאמא שנשאה אותנו תשעה חודשים ברחמה ודואגת לנו מאותו היום שבו אנו יוצאים לאוויר העולם? אני מכירה את הטענות שישנם ילדים הגדלים ללא אמהות, זה עצוב ולא צודק, אבל יש גם ילדים רבים ללא משפחה. בתי הילדים של "אמונה" מלאים בילדים ללא עורף משפחתי ואף אחד לא טען מעולם שצריך לבטל בגלל זה את יום המשפחה. במדינות רבות מציינים הן את יום האם, הן את יום האב והן את יום המשפחה. אין שום סיבה שבמדינת ישראל לא יאפשרו לציין יום אחד בשנה לכבודן של האמהות.
אני חושבת שכדאי, כמעט 30 שנה אחרי ההחלטה לבטל את יום האם, לחשב מסלול מחדש. בואו נדון מתי כדאי לציין את יום המשפחה, מה גם שאפשר להוסיף מועד לציון יום האב, לא חושבת שלאיש תהיה התנגדות. אבל בואו נחזיר עטרה ליושנה, נכבד את זכרה של הנרייטה סולד ונציין את יום האם ביום הזיכרון שלה. זה לא מסובך לביצוע, אלה לא ימים שזקוקים לתקציב אפילו, אלה ימים שאנחנו זקוקים להם. כילדים, כאבות וכאמהות.
התרעות פיקוד העורף