חמאס מוצא את עצמו בצומת דרכים כאשר שני קולות דומיננטיים בארגון הטרור מתחרים על השליטה, כל אחד מהם רוצה להיות זה המושך בחוטים. בעוד שסינוואר, הדמות העליונה בעזה, מביע נכונות לקבל הצעת שביתת נשק בת שישה שבועות, ההנהגה המדינית שיושבת בקטאר, דוחפים לקבלת ויתורים גדולים יותר מצד ישראל ולשיפור התנאים. מחלוקת פנימית זו מהווה מכשול אדיר לתהליך המשא ומתן, ומונעת מהחמאס להציג חזית אחידה בדיונים עם מתווכים בינלאומיים.
למחלוקת הזו יש חשיבות גדולה בניתוח הדינאמיקה והצפי למה שיגיע בהמשך. ניכר שהנייה שצופה במלחמה מהניאונים בחדר ממוזג לא שם משקל על הקושי בו מצוי סינוואר, או על הסבל של תושבי עזה. מבחינתו, הוא רוצה להוכיח לעולם שהוא מכתיב את המהלכים וכך לבסס את מעמדו בהנהגת הארגון. סינוואר שמצוי בלב עזה, עושה הערכת סיכונים ומבין שהוא חייב הפסקת אש כמה שיותר מהר. נוסף על כך, יש כאן מלחמות אגו מאד ברורות. סינוואר כלל לא אוהב את זה שמתנהל מו״מ ״מעל ראשו״. מכיוון שהוא מסתתר, הקושי שלו להביע עמדה גדול יותר והוא מבין שהנייה מנצל את המצב.
בשורה התחתונה, למרות הדימוי הבלתי מנוצח שנוצר לסינוואר בישראל, הוא לחיץ, הוא צריך הפסקת אש, ומעבר למלחמת הישרדות, הוא גם מצוי במאבקים פוליטיים שמוציאים אותו מדעתו. ישראל צריכה לנתח את מצבם הנפשי של המנהיגים ולהבין איך היא נכנסת בדינמיקה הרעועה של הארגון וממנפת זאת לתועלתה.
התרעות פיקוד העורף