העיון באיגרת הארוכה מספק תמונה פנימית, אינטימית ומיוחדת במינה להלך הרוח של חמאס, לאמונה המשיחית-דתית בחורבן ישראל, לסיבות שגרמו לחמאס לבצע את הטעות הפטאלית ולתקוף את ישראל בלי תיאום עם שאר השותפים ל"התנגדות", וגם את כל הסיבות הרבות שנמנות באיגרת לכך שחמאס החליט לצאת למלחמה בישראל. ראשי חמאס גם מתנצלים עמוקות בפני נסראללה עד שלא עדכנו אותו מראש בתקיפה ומתחננים בפניו שיצטרף למלחמה, הם אף מפרטים איך הם רואים את ההצטרפות של חיזבאללה ואת המשך המערכה, עד השמדת ישראל.
האיגרת היא בעצם "פקודת יום" של חמאס, בתוספת עדכונים והשלמות, ליום פתיחת המערכה להשמדת ישראל. היא שוגרה לנסראללה כשסעיד איזדי מכותב לה. שלושה ג'יהדיסטים סונים (דף, סינוואר ועיסא) מדווחים לשני ג'יהדיסטים שיעים (נסראללה ואיזדי) על תחילתו של המבצע המשותף להשמדת "היישות הציונית", בפירוט רב. נסראללה מקבל כאן הערכת מצב בזמן אמת, וגם התנצלות מפורשת מפיהם של שלושת ראשי חמאס על כי לא עודכן מראש על עיתוי ההתקפה, בגלל "יכולותיו המודיעיניות של האויב".
האיגרת הסודית הזו נפתחת בתפילות ופסוקי קוראן. ההערכה היא שהאיגרת נכתבה מראש, אך שוגרה רק עם תחילת ההסתערות של הנוח'בה, בשבת בבוקר. "האח לוחם הג'יהאד האדון חסן נסראללה, ישמרהו אללה וייתן לו את חסותו השלום עליכם ורחמי אללה וברכותיו", כך לשון פתיחת האיגרת, "אנו מתפללים לאללה האדיר שמכתב זה יגיע אליכם כשאתם בבריאות טובה ובטוב".
ואז, הפואנטה: "כשאתה תקרא את מילותינו אלה ייצאו אלפי לוחמי ג'יהאד של גדודי אלקסאם לתקוף מטרות של הכיבוש הציוני הפושע, ויפציצו מוצבים של האויב, את ריכוזי יישוביו, שדות התעופה שלו וצמתים שלו באזור הדרום ובפלסטין הכבושה. הם יפרצו את גדר ההפרדה כדי להתעמת ולהילחם נגד כוחות הכיבוש ולהשתלט על עמדות צבאיות ואזרחיות באזור ולשבות כמויות של חיילי כיבוש".
"הם כבר לא מסתירים את כוונותיהם להרוס את אל אקצא ולבנות את בית המקדש ואין הוכחה גדולה יותר לכך מאשר הבאת פרות אדומות לשם", נאמר באיגרת. יש שם פירוט, לאורך מאות מילים, על "השחתת המסגד" על ידי היהודים: "ראינו אנו והעולם ראה את פשעי הכיבוש החוזרים ונשנים כאשר כוחותיו פולשים למסגד אל אקצא המבורך, כיוון התפילה הראשון, המקום האסור השלישי, לפני כן עם נעליהם וממטירים על מקום התפילה הדרומי פצצות גז מדמיע, ומתנפלים עם אלות, קתות האקדחים וכדורי גומי על ראשי השוהים במסגד והשוהות במסגד בתוך קריאות לעזרה ולהצלה מצד נשות המוסלמים. פגעו ועצרו מאות לאחר שכבלו אותם והובילו אותם בטור ושברו כל ראש שהורם כשהוא גאה בדתו ובאמונתו".
"הם מנעו מקבוצות מוסלמים להגיע למסגד", נאמר באיגרת, בה מפורט איך "עצרו אותם במחסומים ובשערים, תקפו אותם, עצרו אותם והרחיקו מאות בנסיון לרוקן את המסגד ממוסלמים כך שיקל עליהם לבצע את מזימותיהם התלמודיות ולהשתלט עליו. לא נשכח את הרס הבתים, הגליית תושבי ירושלים והתכניות להתנחלות בירושלים ויישוביה".
אבל לא רק אל אקצא. יש עוד: "לא חמקו מכם פשעי הכיבוש במהלך התקופה האחרונה בג'נין, שכם וחברון והרג אות מבני עמנו, פלישה לערים ולכפרים, הרס בתים על ראשי בעליהם, מעצרים והתקפות. אתם יודעים הכי טוב את פשעיו במתקפותיו החוזרות ונשנות על סוריה ועיראק והפצצותיו בזו אחר זו על מטרות, שדות תעופה ומבנים וחיסולים. בנוסף לפשעיו הרבים בדמות חיסולים חוזרים ונשנים של מדענים ומפקדים באיראן, ומתקפתו נגד רבות מן המטרות החיוניות באמצעות כליו".
כאן מגיע ניתוח עומק מפורט על כוונותיה של ישראל והאסטרטגיה שלה במלחמתה נגד המוסלמים: "תוצאות התכנסות הקבינט ב-22 באוגוסט", כותבים דף, סינוואר ועיסא לנסראללה, "ההחלטות שהתקבלו בו והאצלת הסמכות לראש הממשלה הציוני ולשר הביטחון שלו לעקוב אחר ביצוען, כל אלה מאשרים כי האויב יילך למה שכבר הפך לברור לכל האנליסטים, המומחים והמנהיגים בדרג הצבאי, הביטחוני והפוליטי של האויב. אלה מדברים על כך שבמקום שהוא יגרום לנו להכנס למערכה עמו מאוחדים כדי להגן על אל אקצא, נושא שיביא לפיצוץ האזור כולו בפניו, עדיף לו לסגת טקטית כדי להכנס למערכה עם כל אחד בנפרד על הנושא הייחודי לו, ואז תפחת המוטיבציה אצל האחרים לקחת חלק במערכה זו.
העובדה שחמאס מייחס חשיבות גדולה להחלטת הקבינט מ-22 באוגוסט ובה גם הסמכה לחדש את הסיכולים הממוקדים, מסבירה בדיעבד את החשש בשב"כ ובאמ"ן בליל ה-7 באוקטובר מ"מיס קלקולציה". במודיעין הישראלי ידעו שחמאס חושש מאוד מאותה החלטת קבינט וזה אחד ההסברים לשגיאה הפטאלית שנעשתה באותו לילה, במניעת היערכות מבצעית של צה"ל לאורך הגדר כדי לא לגרום לחמאס לחשוש ממתקפה ישראלית ולפתוח במתקפת נגד בעצמו. הסוף, למרבה הצער, ידוע.
"התנהלו כבר בעבר שיחות ביניכם ובין אחינו שביקרו אתכם בנושא הפעולה המשותפת נגד הכובש הפושע הזה והכל הסכימו כי כותרת המערכה חייבת להיות ירושלים ואל אקצא", כותבים דף, סינוואר ועיסא לנסראללה. הם רומזים, כנראה, על המפגשים שהתקיימו בין ראשי חמאס חוץ לבין בכירי ציר ההתנגדות, בראשות נסראללה, כדי לתאם את המתקפה המשולבת.
"נתחיל אנחנו כאשר יתממש הנימוק המצדיק שהוא פשעי האויב באל אקצא. אתם מבינים את הקושי של המצב הביטחוני ואת היכולות המודיעיניות של האויב ולכן האתגר הגדול ביותר העומד בפנינו הוא להשיג את אלמנט ההפתעה נגד האויב ולהתקיפו בהפתעה. הדבר דרש כמה כזו של הסתרה אפילו בתוך שורת הפיקוד שלנו ובמיוחד אלה השוהים בחו"ל ורוב מי שנמצאים בפנים ולצמצם את העברת פקודת המבצעים עד הדקות האחרונות מחשש שהאויב יחשוף את הכוונות ואז ייזום מתקפה עלינו באמצעות מכה מוחצת ואתם מכירים את יכולותיו. אנו קיווינו בכך להיכנס אליהם בשער בהפתעה וכאשר ניכנס הרי שנגבר עליהם ברשות אללה". כאן מצטטת האיגרת פסוק קוראן: "היכנסו עליהם בשער, וכאשר תיכנסו בו, תהיו הגוברים", ומוסיפה: "אנו בטוחים שאתם, כפי שאנו מכירים אתכם, תסלחו לנו על זה".
ההפצרות של ראשי חמאס בנסראללה להיחלץ ולהצטרף למתקפה, עולות מדרגה: "היום אל אקצא זה, נשותיו ופעילי המוראביטון בו צועקים לעברכם, וג'נין זאת, חברון ודם השהידים קוראים לכם להתגייס, ודם כל השהידים באדמות סוריה, לבנון ואיראן מקרב אלה שהיד הבוגדנית הציונית חיסלה אותם, דמם קורא לכם לעזרה וקורא לכם את קריאתו של אללה יתעלה" (וכאן מצוטטים פסוקי קוראן נוספים).
"אתם אלה שהשתמשתם בתיאור 'קורי העכביש' וצדקתם, זהו בית העכביש הקרוע לגזרים החלוק בתוכו (רמז למחלוקת הפוליטית הפנימית בישראל, ב.כ), פורע ומזיק ומפציץ ומחסל ותוקף את הדברים האסורים (באל אקצא) ומפר את קדושתם, מחלל את המקומות הקדושים, ימשיך את פשעיו ויברח עוד יותר ממשבריו הפנימיים כדי לשקם את מה שהוא מכנה מצב ההרתעה נגדנו כולנו".
"בית עכביש זה אינו אלא בדיה שתקרוס אם אתם ושאר כוחות ציר ההתנגדות תשימו מבטחכם באללה לקחת חלק בכל כוח ונחישות". זוהי קריאה מפורשת לנסראללה ולשאר חברי טבעת האש השיעית להצטרף למתקפת חמאס.
שיאה של האיגרת מגיע כעת, לאחר ציטוט פסוקי קוראן נוספים: "אחינו האהוב (הכוונה לנסראללה), מחיר כל היסוס יהיה גדול ולא ניתן יהיה לשאת בו לא ביחס לתוכנית שלנו כולנו ולא לגביכם ולרפובליקה האיסלמית. זאת כיוון שמכותיו וניסיונותיו של האויב להשיג תמונת ניצחון ולהשיב את ההרתעה נגד איראן וסוריה באמצעות שיטת פעולתו הרגילה עם תוספת ריכוז ואינטנסיביות, וכיוון שהן כמדינות הנשלטות על ידי כללי פעולה שונים ממה ששולט אצלנו הארגונים, תהיינה מעל מה שניתן לשאת והן תעלינה על כל דמיון".
"אנו סבורים כי עליכם למהר ולקחת חלק תוך שאתם שמים מבטחכם באללה ומאמינים בעזרתו. אם תושיטו עזרה לאללה יושיט גם הוא עזרה לכם". ומה נדרש נסראללה לעשות? "הפצצה מרוכזת באמצעות רקטות על עורקי הכיבוש הבסיסיים במטחים גדולים שיפזרו ויכלו את כיפת ברזל שבמהלכה יופצצו שדות תעופה ומפקדות צבאיות ומטרות אסטרטגיות, מה שיביא לשיתוק יכולת חיל האוויר והתשת טילי כיפת ברזל. הדבר יכניס את האויב למצב של הלם ופחד ומצב זה יהיה מתאים להתחלת מתקפה קרקעית גדולה להשתלט על האדמה והתושבים, מה שעתיד להביא, בעזרת אללה, למצב התמוטטות מהירה. כפי שהוצג קודם, הרפובליקה האיסלאמית וסוריה אינן צריכות להתערב אך צריכה להיות השתתפות פעילה מצד כל כוחות ציר ההתנגדות האחרים (הקבוצות השונות) ומכל הזירות ובמקסימום כוחם. המשך פיצוץ מרוכז ומתקפה באמצעות כטב"מים משך יומיים או שלושה עתיד להשיג את המטרה, ברשות אללה".
ולסיום: "כדי שמדינות העולם לא יילחמו לצד ישראל, השיח שלנו חייב שלא לדבר על חיסול ישראל או הריסתה אלא מחויבותה להחלטות הבינלאומיות, שיח פוליטי יגרום למדינות העולם העושק שלא להילחם, עם ביצוע צבאי ברמה הגבוהה ביותר וברכה מריבון העבדים שהוא המכובד שבמכובדים. אללה יצליח את דרכנו ואת דרככם להניף את דגלו ולהעלות את קרנו, יכניס וישפיל את אויבי וישמח באמצעותנו ובאמצעותכם את ליבות אנשים מאמינים".
"יצטרפו אליהם אלפי לוחמי ג'יהאד של הפלגים והכוחות האחרים. בחיי אללה אנו מבקשים תמיכה ועזרה כאשר לוחמינו יפרצו בזה אחר זה לאדמותינו הכבושות כדי להנחית את המכה החזקה ביותר לכובש הפושע במהלך העשורים האחרונים. המכה הזו תהיה עונש הולם למתקפותיו נגד מסגד אל אקצא שלנו, במיוחד בשבועות האחרונים. המתקפה החמורה ביותר על המסגד היא ריקונו מהמתפללים המוסלמים. יתרה מכך, גירוש פעילי המוראביטין והמוראביטאט משערי מסגד על אקצא ומרחובות העיר העתיקה, הכאתם והשלכתם ארצה. תקיעה בשופר בתוך רחבות אל אקצא וקיום טקסים ותפילות תלמודיות והכנסת קורבנות מהצומח וכניסה של מספרים גדולים של מתפללים יהודים עם בגדי הכוהנים. כל אלה מטמאים את אל אקצא".
האיגרת מפרטת עוד את הפשעים של הציונים, לכאורה, בכל הקשור למסגד: "הם כבר לא מסתירים את כוונותיהם להרוס את אל אקצא ולבנות את בית המקדש ואין הוכחה גדולה יותר לכך מאשר הבאת פרות אדומות". האיגרת ממשיכה ומתארת את פשעי הכיבוש הישראלי באל אקצא באריכות רבה תוך ירידה לפרטים: הרס הבתים, הגליית תושבי ירושלים, התכנית להקים מאחזים והתנחלויות נוספות בירושלים וסביבותיה, "פשעי הכיבוש" בג'נין, שכם וחברון, הרג מאות מבני עמנו, פלישה לערים ולכפרים, הרס בתים על ראשי בעליהם וכו'.
היום, שנה ושמונה חודשים אחרי ה-7 באוקטובר, היום בו שוגרה האיגרת הזו, פניו של המזרח התיכון השתנו לגמרי. הקנאות הדתית-משיחית של ראשי חמאס, בראש ובראשונה מוחמד דף, גרמה לחמאס להסתער על ישראל מוקדם מדי, בלי תיאום עם שאר זרועות התמנון, ובדיעבד גרמה לחיסולה של טבעת האש סביב ישראל. זה החל בתבוסה ישראלית נוראה, משפילה ומדממת, שלא תישכח לעולם, אבל זה נמשך בהתאוששות מופלאה של ישראל, עמה, צבאה והמודיעין שלה. מוחמד דף, יחיא סינוואר, מרוואן עיסא, חסן נסראללה וסעיד איזאדי כבר לא איתנו, יחד עם מאות בכירים בדרגותיהם מזרועותיו השונות של התמנון. איראן מוכה וחבולה, חיזבאללה על הקרשים, חמאס מרוסק, רצועת עזה הרוסה. מוחמד דף, הרוח החיה מאחורי ה-7 באוקטובר, השמיד את עצמו ואת מטרותיו.
התרעות פיקוד העורף