בערב "שרים יחד לשובם" השתתפו בני משפחות החטופים והחללים, לצד שורדי השבי שקראו להמשיך במאבק עד החטוף האחרון. שורד השבי בר קופרשטיין, שהגיע הערב לראשונה לכיכר החטופים מאז שחרורו, נראה נרגש כשפנה לקהל הנוכחים: "אני רוצה להגיד תודה רבה לכולם על התפילות שלכם, כל התמיכה שלכם וכל מה שעשיתם בשבילי ובשביל כל שאר החטופים. אין לי מילים לתאר את כל האהבה".
קופרשטיין, שהגיע למקום למרות היותו בתהליך שיקום, סיפר: "הבנתי שכל הטירוף הזה התחיל מהאוהל הזה שנמצא פה, וזה פשוט מרגש". בקול נרגש הוסיף: "חשוב לי להגיד שיש לנו עוד אחים שלנו שנמצאים שם בשבי, והם חייבים לצאת". בסיום דבריו הזמין קופרשטיין את הציבור להנחת תפילין המונית ביום שישי הקרוב: "החלום שלי היה להניח תפילין בשבי, ונעשה את זה בשביל שחרור כל אחינו שנמצאים שם עדיין".
אורנה נאוטרה, אמו של עומר נאוטרה ז"ל שגופתו מוחזקת בעזה, תיארה את הסיוט הנמשך של משפחתה: "עברו שבועיים מאז שנכנסה הפסקת האש לתוקפה. ישראל נשמה לרווחה, אבל עבורנו - ההפוגה הזו מעמיקה את הכאב". נאוטרה חשפה את המאבק הבלתי אפשרי של המשפחה: "אנחנו נלחמים בכל מאודנו למען דבר שאף הורה לא אמור להיאבק עליו, ודאות המוות של בננו. בורחים מהבשורה הקשה, ובה במידה גם נמשכים אליה. כי בלי ודאות אין ריפוי, ובלי קבר אין התחלה של אבל". היא הדגישה את הדחיפות: "יש עכשיו חלון הזדמנויות קצר וחד-פעמי להתעקש על השבתם של עומר ושל כל החללים שעדיין בעזה. ההיסטוריה מלמדת אותנו שאם לא נתעקש עכשיו - הפצע הזה עלול להישאר פתוח לדורות".
חמי גולדין, אחיו של סגן הדר גולדין ז"ל שגופתו מוחזקת בעזה 11 שנה, קרא לאחדות לאומית: "אנחנו כולנו כמו האחים החיילים הקדושים שלנו יורדים אל הבור! עמוק ושחור ככל שיהיה, להביא לילדים שלנו אח, אבא, סבא ודוד". גולדין הוסיף בנחרצות: "אנחנו לא משאירים אף אחד מאחור וזו הדוגמא שאנחנו משאירים גם לדורות הבאים. עד החטוף האחרון - זאת מלחמת התקומה שלנו!"
חירות נמרודי, אמו של סמ"ר תמיר נמרודי ז"ל שנהרג בשבי, שיתפה את הכאב והפורקן: "יום למחרת אני כבר עומדת מול ארון. ואין חיבוק. אין שמחה. יש רק פורקן של כל מה שהתנקז לתוכי במשך שנתיים שלמות של חוסר וודאות". נמרודי פנתה למשפחות האחרות: "ישנן עוד 13 משפחות שעדיין ממתינות לרגע הזה. גם להן מגיעה סגירת מעגל, כואבת ככל שתהיה. אני מכירה את תחושת חוסר האונים. אז אני כאן היום להגיד - אתם לא לבד, אנחנו אתכם עד החטוף האחרון".
עילי דוד, אחיו של שורד השבי אביתר דוד, סיפר על המסר הראשון של אחיו: "ביום ראשון, כשחזרנו הביתה מאשפוז, כתבים עטו על החלון. אביתר רכן לכיוונם כדי להגיד דבר אחד - 'אנחנו מאוחדים, יש לנו מדינה אחת'". דוד הסביר: "אביתר היה שם, בתופת, וזה הדבר הראשון שחשוב לו להגיד למצלמות. הוא ראה והרגיש מה זה עושה לאויבים שלנו כאשר עם שלם עומד איתן".
צופיה דיקשטיין, אמו של סגן עברי דיקשטיין ז"ל שנפל בלבנון, שיתפה מכתב שכתב בנה: "אין לי ארץ אחרת, גם אם אדמתי בוערת". היא הדגישה את החובה להשיב את כל החללים הנמצאים ברצועת עזה וקראה לחזק את האחדות הלאומית.
התרעות פיקוד העורף