האדריכל האיראני ינסה לשלוף אס מול השליח חסר הניסיון: "עלולה לגבות מחיר כבד ובלתי צפוי"

גם זהות הדמויות המיועדות למגעים מלמדת על כיוון. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, הוא דיפלומט מנוסה, כזה שמסוגל לנהל משא ומתן בלי להיתפס בבית כמי שנכנע תחת איום חיצוני. ויטקוף, מן הצד האמריקאי, אינו דיפלומט קלאסי אלא שליח פוליטי-פרגמטי של הנשיא. 

הוא מחפש תוצאה ברורה, תחומה בזמן ובהיקף, שניתן להציג כהישג. הערכה היא  שאם יתפתח משא ומתן, הוא לא יכוון להסדרה מקיפה של הסוגיה האיראנית אלא להסדר מוגבל, כזה שמאפשר הכרזה על הצלחה ודחייה של הכרעות עמוקות ומסוכנות יותר.
כך גם יש לקרוא את עמדתו של טראמפ עצמו. הנשיא אינו חותר למלחמה רחבה במזרח התיכון, אך גם אינו מוכן לוותר על אמינות האיום או להצטייר כמי שמתקפל. מבחינתו, השיחות והכוח משלימים זה את זה. הדיפלומטיה מספקת מסגרת ולגיטימציה, והפריסה הצבאית מעניקה לה שיניים. תקיפה, אם תתרחש, תוצג כתוצאה של כישלון השיחות. הסדר, אם יושג, יוצג כתוצאה ישירה של הלחץ. זהו איזון מחושב בין הרצון בהישג מהיר ובר- מכירה לבין ההבנה שהסתבכות אזורית עלולה לגבות מחיר כבד ובלתי צפוי. לחצו כאן לאייטם