הגולם קם על יוצרו
מוג'תבא חמינאי היה במשך שנים ארוכות דמות חידתית שפעלה בצללים. הוא כמעט ואינו מופיע בציבור או נושא נאומים, אך מאחורי הקלעים הוא נחשב לאחד האנשים החזקים והמסוכנים באיראן. כמי שניהל את לשכתו של המנהיג העליון, הוא ריכז בידיו את התיאום של המבצעים הצבאיים ופעילויות המודיעין הרגישות ביותר של הרפובליקה האסלאמית. מקור כוחו המרכזי נובע מקשריו העמוקים וההדוקים עם משמרות המהפכה, ארגון שבו שירת בשנות ה-80 במסגרת גדוד "חביב אבן מזאהיר".
הבחירה בו משקפת מציאות מדאיגה עבור מתנגדי המשטר באיראן ומחוצה לה: הגולם קם על יוצרו. משמרות המהפכה, שהוקמו ב-1979 כדי להוות כוח אידיאולוגי שיגן על הרפובליקה האסלאמית ועל המנהיג העליון מפני הפיכות צבאיות, הפכו עם השנים למעצמה פוליטית, צבאית וכלכלית אדירה. כעת, באמצעות הכתרתו של מוג'תבא - המועמד המועדף עליהם - נראה כי המשמרות למעשה משתלטים באופן סופי על מוקדי קבלת ההחלטות, למורת רוחם של גורמים מתונים יותר בשלטון המסורתי. הם אלו שמכוונים כעת את גלי ירי הטילים הבליסטיים והכטב"מים לעבר ישראל, מדינות המפרץ ובסיסים אמריקאיים באזור.
בחירה תחת אש
הליך הבחירה עצמו התקיים תחת אש תרתי משמע. מועצת המומחים, המורכבת מ-88 אנשי דת שיעים בכירים, נאלצה להתכנס באופן וירטואלי מטעמי ביטחון. זאת, לאחר שעל פי דיווח של סוכנות הידיעות האיראנית "פארס" (המזוהה עם משמרות המהפכה), ישראל הפציצה את המבנה המרכזי בעיר קום שבו הייתה אמורה המועצה להתכנס ולהצביע. למרות הפגיעה הפיזית, רוב חברי המועצה דחפו למינויו של מוג'תבא. הנימוק המרכזי: היכרותו האינטימית עם הפעלת מנגנוני הביטחון והצבא ברגע קריטי זה. אנשי דת מסוימים אף טענו כי בחירת הבן תהווה דרך הולמת לחלוק כבוד למורשתו של האב שחוסל על ידי ישראל וארצות הברית.
אך מורשתו של מוג'תבא עצמו רוויה בדם. אם עלי חמינאי נחשב למנהיג נוקשה שסירב להתגמש בסוגיות גרעין ודיכא באלימות את בני עמו, הרי שבנו נתפס כקיצוני ואכזר אף יותר. במשך שנים נטען מצד פעילי אופוזיציה וגורמים רפורמיסטיים כי מוג'תבא היה המוח מאחורי הדיכוי האכזרי של "התנועה הירוקה" לאחר הבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות בשנת 2009. חמור מכך, על פי הדיווחים הוא זה שניהל בפועל את גל הדיכוי והטבח ברחובות איראן בחודש ינואר האחרון - התקוממות עממית שקראה לסיום שלטון אביו. ארגוני זכויות אדם מעריכים כי כוחות הביטחון, תחת הנחיותיו של מוג'תבא, רצחו אלפי אזרחים איראנים במהלך דיכוי המחאות, כאשר המספר הסופי צפוי להיות גבוה בהרבה.
מוג'תבא עולה לשלטון מתוך טרגדיה משפחתית אישית עצומה שהכתה את צמרת המשטר. התקיפות האוויריות הישראליות והאמריקאיות לא גבו רק את חייו של אביו. באותן תקיפות נהרגו גם אמו (מנצורה חוג'סטה באקרזאדה), אשתו (זהרה חדאד-עאדל), ואחד מבניו. עובדה זו מעלה תהיות רבות לגבי הלך הרוח שבו הוא נכנס לתפקיד הרם ביותר באיראן - האם אובדן משפחתו יוביל אותו להסלמה נקמנית חסרת מעצורים, או שמא ייאלץ אותו לחשב מסלול מחדש אל מול כוח האש העדיף של המערב וישראל.
איך יגיב העם
אך פרשנים רבים מטילים ספק כבד בתיאוריה זו. בכירי השלטון דחו הצידה מועמדים מתונים יותר, כגון עלירזה עראפי וסייד חסן חומייני (נכדו של מייסד המהפכה), לטובת מוג'תבא. מהדי רחמתי, פרשן מטהרן, ציין כי הבחירה במוג'תבא נושאת בחובה סיכון עצום לקיטוב נוסף בחברה האיראנית המשוסעת ממילא. "חלק מהציבור יגיב בצורה שלילית ועוצמתית להחלטה הזו, ותהיה לכך תגובת נגד", הזהיר רחמתי. הרפובליקה שקמה כדי להחזיר את הכוח לעם ולחסל את מוסד המלוכה, עשויה לגלות שהציבור לא יסלח על המלכתו של יורש עצר דתי שעל ידיו דם רב כל כך.
כעת, כשהוא חמוש בגיבוי של משמרות המהפכה, ללא מגבלות הלכתיות מהותיות שמעכבות אותו, ועם חשבון דמים פתוח מול המערב, מוג'תבא חמינאי מתיישב על כס השלטון. הימים הקרובים יוכיחו האם "השאה החדש" של הרפובליקה האסלאמית יוביל אותה למלחמת חורבן כוללת, או שמא ייאלץ לייצב את המערכת הקורסת מבפנים תוך דיכוי אכזרי מתמיד של בני עמו.
התרעות פיקוד העורף