שרת הפנים של בריטניה, שבאנה מחמוד, הורתה לאסור את קיום מצעד "אל-קודס" השנתי המתוכנן ליום ראשון הקרוב בלונדון, על רקע חשש כבד להפרות סדר חמורות. ההחלטה התקבלה בעקבות בקשה חריגה של מפקד משטרת לונדון, סר מארק רולי, אשר העריך כי רמת הסיכון לאלימות הגיעה לסף המצדיק צעד דרמטי זה. על פי דיווח בתקשורת הבריטית, זהו המצעד הראשון שזוכה לאיסור רשמי מצד הרשויות מאז שנת 2012.
השרה מחמוד הבהירה כי האיסור הכרחי לנוכח היקף ההפגנה והפגנות הנגד המתוכננות, בצל המתיחות הגוברת סביב המלחמה במזרח התיכון והתקיפות של ארה"ב וישראל באיראן. "אני מצפה לראות את מלוא חומרת הדין מופעלת כלפי כל מי שיפיץ שנאה ופילוג במקום לממש את זכותו למחאה שלווה", הדגישה. המשטרה ציינה כי התנאים המורכבים והסיכונים החמורים לא יאפשרו להסתפק בהגבלות חלקיות בלבד על מנת למנוע פגיעה באזרחים, בשוטרים וברכוש.
צעדת "אל-קודס", המאורגנת על ידי הוועדה האסלאמית לזכויות אדם, מתקיימת כחלק ממסורת בינלאומית שייסד המנהיג העליון הראשון של איראן, רוחאללה חומייני, בשנת 1979 במטרה לגייס התנגדות לישראל. אף שהמארגנים מתעקשים כי מדובר באירוע שליו לתמיכה בפלסטינים, מחוקקים בריטים מכל קצוות הקשת הפוליטית כינו אותו "מצעד של שנאה", המקושר ישירות למשטר בטהרן ולגורמים קיצוניים. בעבר כבר נרשמו במצעדים אלו עימותים, שריפת דגלי ישראל והנפת דגלי ארגון הטרור חיזבאללה.
ההחלטה התקבלה לאחר שיותר מ-60 חברי פרלמנט פנו לשרת הפנים בדרישה לפעול באופן תקיף, תוך שהם מזהירים כי קיום המצעד יפגע קשות בתחושת הביטחון של יהודי בריטניה. שרת המשפטים, שרה סקמן, המייצגת את אזורי פינצ'לי וגולדרס גרין בלונדון, קראה לאסור את הצעדה והבהירה כי "למצעדי שנאה כאלה אין מקום בחברה הבריטית".
במקביל, קבוצות של מתנגדי המשטר האיראני קראו ברשתות החברתיות לקיים הפגנת נגד המונית מול משתתפי המצעד. מנגד, דובר הוועדה האסלאמית לזכויות אדם תקף את הביטול, הגדיר אותו כ"יום עצוב לחופש הביטוי", וטען באופן מעורר תמיהה כי המצעד מתקיים עשרות שנים "ללא מעצר אחד". לורד וולני, לשעבר הממונה הממשלתי על המאבק בקיצוניות, דחה את דבריהם על הסף, כינה את ניסיונות המארגנים להציג את המצעד כאירוע תמים "מגוחכים", וגיבה לחלוטין את החלטת המשטרה.
התרעות פיקוד העורף