לצד הכאב, נורקין ניתח את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ארצות הברית במערכה הנוכחית, אותו הגדיר כ"תהליך שנבנה לאורך זמן". לדבריו, "האמריקאים מובילים את המערכה וכשהאמריקאים מובילים את המערכה בדבר הזה יש הרבה מאוד נגזרות חיוביות, אבל יש גם נגזרות שאנחנו לא שולטים בהגה בצורה מלאה". הוא הביע גאווה בתרבות הפיקוד הישראלית, בהתייחסו להשתתפות מפקד חיל האוויר הנוכחי בתקיפה באיראן: "לא הופתעתי. זו התרבות של צה"ל שהמפקדים נותנים דוגמה".
כשנשאל על עתידו האישי והאפשרות שייכנס למערכת הפוליטית, נורקין לא שלל את המהלך על הסף אך הבהיר כי כרגע אינו עוסק בכך. "יכול להיות שניכנס בשפה הצבאית מתחת לאלונקה הזאת, אבל כרגע זה לא דבר שמעסיק אותי", אמר. בתשובה לשאלתו של אוקו האם יש לכך היתכנות בעתיד, השיב: "אולי. נשאיר את זה בלי הגדרת זמן".
"התפאורה של המזרח התיכון השתנתה - העליונות מאפשרת דברים שלא התאפשרו בעבר"
בהמשך התייחס לפעילות חיל האוויר באיראן והביא את פרשנותו לכך: "לא דמיינתי אירוע כזה. הקצב, העצימות, המהירות של ההישגים בימים הראשונים ראויים מאוד להערכה גם מהצד האמריקני וגם מהצד הישראלי. לא היו לנו בתוכניות, תרחיש של לחימה ממושכת בטווחים כאלו, הדבר הזה התאפשר בגלל רצף האירועים שאנחנו חווים בשנתיים האחרונות ומה שקרה באיראן בחודשים האחרונים והמערכה הקודמת זה לא משהו שקורה באבחת סכין, זה משהו שמתהווה. המרחק לא השתנה, נערכו למרחקים, למשימות, אבל כשאתה מקשיב למטרות של המלחמה עכשיו, אנחנו נערכנו בזמנו בעיקר לפגיעה במערך הגרעין והיום מטרות המלחמה התרחבו לנושא של הטילים הבליסטיים, לתעשיות הנשק, לפגיעה במשענות השלטון, ואת הדבר הזה אי אפשר לעשות במלחמה קצרה. כל התפאורה של המזרח התיכון השתנתה, העובדה שניתן לטוס בחלק מהמקומות במזרח התיכון בעליונות מלאה, היא מאפשרת דברים שלא התאפשרו בעבר".
לאחר מכן התייחס לעליונות האזורית של חיל האוויר במזרח התיכון שהושגה בשנתיים האחרונות: "מבחינה טקטית-מבצעית המשמעות כשאנחנו יכולים לטוס במקום שיש לנו עליונות אווירית, למשל דרך המרחב האווירי הסורי, אירוע שנבע מקריסת משטר אסד, מאפשרת למטוסים לטוס בפחות גובה, כשהם טסים בפחות גובה הם צורכים פחות דלק והם יכולים להגיע לטווחים יותר רחוקים. זה מאפשר למטוסים מכל הסוגים לבצע את המשימה באיראן ולא רק מטוסים מהדורות המתקדמים, זה מאפשר לבצע תדלוק אווירי במרחבים האלה בצורה יותר נוחה. זה משנה את המרכיבים היסודיים של איך שאתה מתכנן את הלחימה המתמשכת.
הדבר הזה שונה במרחב האווירי האיראני, באיראן עצמה אין עליונות אווירית וטוטאלית. האיראנים אנשים שנלחמים על מדינתם וצריך להתייחס פה לאויב מאוד בכבוד ובחשדנות. חיל האוויר טס במצב שיש איום אפשרי וצריך להיערך עליו. המדינה שם גדולה ויש אזורים מאוימים יותר ומאוימים פחות".
"אנחנו הנמלה שהולכת ליד הפיל"
זאת ועוד דן באמון העמוק שנוצר בין חיל האוויר הישראלי לחיל האוויר האמריקני וטען: "הבסיס של השותפות היא תחושת אמון הדדית, אמון ביכולות אחד של השני חיל האוויר האמריקני לאורך העשור האחרון נחשף ליכולות הישראליות ולמה שהתעשיות הטכנולוגיות מפתחות בהיבט הטכנולוגי ורמת הביצועים, הוא נחשף למה מדינת ישראל יכולה לעשות עם ציוד אמריקני במקרה הזה ה-F-35, הם נחשפו למערכות ההגנה האווירית שלנו, החשיפה המתמשכת הזו, האימונים המשותפים, יצרו תחושת אמון ובעצם נבנתה מערכת שלאט לאט לומדת לעבוד ביחד. אנחנו הנמלה שהולכת ליד הפיל, אנחנו צריכים לדעת לעבוד עם המערכת האמריקנית".
התרעות פיקוד העורף