האירועים התנ"כיים שחווינו בשנתיים וחצי האחרונות הפכו את נתניהו לקבלן הפיצוצים של האזור, אולי של העולם. האיש שהתרחק מכל צל של עימות, מכל רמז של מלחמה, ש"הכיל" את כל האיומים והסכנות והניח לכל אויבי ישראל להתעצם על הגדרות, מי שהאידיאולוגיה היחידה שהוביל הייתה הנצחת הסטטוס קוו, קידוש השקט והתנזרות מהרפתקאות ומלחמות – התהפך בבת אחת לנגטיב המוחלט של כל זה.
אני מתקשה לסמוך עליו, כמי שאמור לזהות את הנקודה הארכימדית שבה צריך למצות את המאמץ הצבאי ולהמשיך אותו בדרכים אחרות. אני חושש שזה לא יקרה, אלא רק אחרי שהקערה תתהפך ואנחנו ניאלץ לעשות מאוחר, מה שאפשר היה ליזום מוקדם. אם וכאשר הדבר יקרה, זה עלול להמיט עלינו נזקים כבדים בחזית הבינלאומית, ובעיקר בחזית האמריקאית. כבר עכשיו מתחילים בקיעים וסדקים באמריקה, שלפיהם ישראל גררה את טראמפ למלחמה הזו בשערותיו. כל עוד המלחמה נחשבת להצלחה, זה לא נורא. אם היא תהפוך לכישלון, זה יהיה איום ונורא וינעץ את המסמר האחרון בתמיכה הדו־מפלגתית המסורתית בישראל, שנחלשת מאוד באחרונה.
התרעות פיקוד העורף