כאשר האיחוד האירופי הוקם לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא נועד לשילוב כלכלי ולא להפעלת כוח צבאי או מדיני. ביטחונו הופקד בידי ארצות הברית, ומוסדותיו נבנו על טהרת הקונצנזוס. אלא שהעולם שהוליד את הגוש הזה כבר לא קיים. כיום, בבריסל ומחוצה לה, גובר התסכול מקצב קבלת ההחלטות - או היעדרו - של 27 מנהיגי היבשת, המאוגדים במועצה האירופית.
"אירופה נמצאת היום במצב משבר תמידי, וארכיטקטורת קבלת ההחלטות שלה פשוט לא תוכננה לכך", אמר מזכ"ל נאט"ו וראש ממשלת דנמרק לשעבר, אנדרס פוג רסמוסן, בראיון למגזין "פוליטיקו". "אי אפשר לחכות שהמועצה תסכים על הצהרה בזמן שהעולם בוער".
האיחוד כשל בחודשים האחרונים פעם אחר פעם בקבלת החלטות אחידות בנושאים בעלי חשיבות גיאופוליטית דרמטית, החל מעיכוב שחרור חבילת הלוואות בסך 90 מיליארד יורו לאוקראינה, ועד לתגובה מהוססת למלחמה באיראן. בפסגת המנהיגים האחרונה במרץ, בזמן שטהרן פגעה באספקת האנרגיה לאירופה, בילו מנהיגי היבשת שעות ארוכות בוויכוחים על פרטים טכניים של תוכנית היתרי פליטות הפחמן. "להגיד שפליטות פחמן הן הנושא המרכזי בזמן ששדות גז גדולים עולים באש, זה קצת מוזר", ציין בתסכול גורם בכיר באיחוד האירופי.
התחושה שאירופה איטית מדי כבר הפכה לקלישאה. נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, יחד עם נשיא צרפת עמנואל מקרון, קוראים לרפורמה מקיפה שתשים סוף לזכות הווטו הלאומית בענייני חוץ. עם זאת, ישנם גם מי שמגנים על המערכת. ראש ממשלת בלגיה לשעבר, אלכסנדר דה קרו, טוען כי בעולם המיטלטל מהחלטותיו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, הגישה השקולה והאיטית של אירופה היא דווקא יתרון ומונעת טעויות פזיזות.
השבוע מתכנסים שוב מנהיגי היבשת לפסגה, אך הפעם יבלוט בהיעדרו גורם אחד: ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, שספג החודש תבוסה מוחצת בבחירות והודיע כי לא ישתתף. בלעדיו, מעריכים בבריסל, המועצה עשויה להגיע לפשרות מהר יותר. אולם הזמן דוחק: עם סגר אמריקאי על מצר הורמוז ומשבר אנרגיה עולמי, אירופה חייבת להוכיח שהיא מסוגלת להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות. המורשת של העיכובים האינסופיים, מזהירים פרשנים, לא תישכח במהרה.
התרעות פיקוד העורף