על פי דיווח ב"ניו יורק טיימס", טראמפ מקדם במרץ תוכנית להקמת שער ניצחון בוושינגטון, במטרה מוצהרת להאפיל על שער הניצחון המפורסם בפריז. המבנה המתוכנן, שיתנשא לגובה של כ-76 מטרים ויעוטר בדמות מכונפת, יעקוף בקלות את מקבילו הצרפתי שגובהו כ-50 מטרים בלבד. "שער הניצחון בפריז הוא המוכר ביותר, ואנחנו הולכים לעבור אותו בהרבה", אמר טראמפ לתומכיו. "הדבר היחיד שיש להם זה היסטוריה".
התוכנית השאפתנית התקבלה בצרפת בגלגול עיניים מצד פרשנים והיסטוריונים. ב"ניו יורק טיימס" מציינים כי ההיסטוריה הסבוכה של שער הניצחון הפריזאי יכולה לשמש תזכורת לטבעו החולף של כוח פוליטי. השער, שתוכנן על ידי נפוליאון בשנת 1806 בהשראת הפירמידות שראה במצרים, ונועד לשמש כמחווה לתהילה צבאית, הפך לסמל מורכב בצרפת המודרנית – מקבר החייל האלמוני, דרך מוקד חגיגות מונדיאל ועד יעד להשחתה מצד מפגיני "האפודים הצהובים". בנייתו אף הופסקה לכעשור בעקבות תבוסתו של הקיסר הצרפתי. ההיסטוריון הצרפתי ז'אן-יב לה נאור הסביר כי המבנה המפורסם "מגלם את השמחות, הצער וגם הכעס שלנו".
בתקשורת הצרפתית מיהרו לתאר את שאיפותיו של הנשיא האמריקני כ"פרעוניות", תוך השוואתו למנהיגים ורודנים בעלי חיבה למבני ענק, כגון ניקולאה צ'אושסקו ברומניה או יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. עם זאת, יש לזכור כי חיבה לפרויקטים גרנדיוזיים אינה זרה לנשיאי צרפת עצמם. נשיאים כמו ז'ורז' פומפידו ופרנסואה מיטראן יזמו מבני ענק מודרניים. מיטראן אף עמד מאחורי "הגרנד ארש" - מבנה קובייתי עצום ברובע העסקים לה דפאנס בפריז, שמתנשא לגובה של 110 מטרים, משמעותית גבוה יותר מתכנונו של טראמפ. אולם, בניגוד למיזם האמריקני שנועד לפאר עוצמה צבאית, הקשת הצרפתית החדשה הוקדשה לזכויות אדם. "אנחנו קצת צוחקים על זה בצרפת", סיכם לה נאור, "אך מאחורי זה יש משמעות של האדרת הכוח".