הממצא המרכזי: למרות השחיקה במעמדו הציבורי והמערכת הפוליטית הסוערת, נתניהו עדיין נהנה מדומיננטיות ברורה בקרב המתפקדים. 75.1% השיבו כי היו רוצים לראות אותו עומד בראש הליכוד גם בבחירות הבאות, לעומת 24.9% שבחרו ב"אחר".
בליכוד היו מי שהגדירו את הנתון כ"הוכחה שהגרעין והבייס עדיין איתו", אבל בתוך המפלגה שמו לב דווקא למגמה: בינואר עמד נתניהו, לפי הסקר, על יותר מ-80%. כעת, כרבע מהמתפקדים כבר מסמנים שהם פתוחים לאפשרות אחרת.
ועדיין, גם הנתון הזה ממחיש עד כמה מעמדו של נתניהו בתוך הליכוד שונה לחלוטין מהשיח הציבורי הרחב. בעוד שבקרב הציבור הכללי נרשמת שחיקה ממושכת במעמדו מאז 7 באוקטובר, בקרב המתפקדים - גם ביקורת מתונה נחשבת לאירוע פוליטי משמעותי.
הנתון של אוחנה בולט במיוחד משום שהוא משקף מגמה שנמשכת כבר חודשים בתוך הליכוד: התחזקות עקבית בקרב השטח והמתפקדים, לצד מיצובו כאחד הנאמנים המובהקים ביותר לנתניהו.