פחות מ-20% מארגוני הפשיעה המוכרים בישראל משתייכים לחברה היהודית, בעוד שרובם המוחלט פועלים בתוך החברה הערבית - כך אומר ל"מעריב" גורם בכיר מאוד במשטרה, המכיר מקרוב את פילוחי הפשיעה ואת מפת הארגונים בישראל.
לדבריו, “כשאנחנו מדברים על ארגוני פשיעה, ארציים או מקומיים, פחות מ-20% מהארגונים המוכרזים והמטופלים הם יהודיים. אני לא מדבר על שמועות בעיר על אדם כזה או אחר שמוגדר כראש ארגון פשע, אלא על מה שהמודיעין של משטרת ישראל מכיר ומגדיר כארגון פשיעה ארצי או מקומי”. הגורם הוסיף כי ארגוני הפשיעה בחברה הערבית מחזיקים כיום בעוצמה משמעותית יותר בזירת הפשיעה בישראל. לדבריו, “בסופו של דבר, גם בדינמיקה בינם לבין עצמם, ארגוני הפשיעה הערביים כמעט אינם סופרים את ארגוני הפשיעה היהודיים”.
"לארגון פשיעה יהודי אין את התעצומות שיש למשפחה ערבית"
"ברגע שייכנסו לשטחי מחיה לא שלהם, הם יקבלו מכה"
אם אני לוקח סתם דוגמאות: אזור לכיש, אשדוד, אשקלון, המושבים - זה אזור שהוא יהודי פר-אקסלנס. כדי שבני מיעוטים יגיעו לשם, הם צריכים לרדת או מאזור, נגיד, רמלה דרומה, או מאזור הנגב צפונה. אבל האזור עצמו כולו, אין בו יישובים ערביים. אתה מבין? זאת אומרת, אז יותר נוח לפטרייה לגדול, אבל עדיין היא בגבולות של איזושהי מעטפת. כי עוד פעם, אם הם יחרגו או ייכנסו לשטחי מחיה - להלן ייקרא תחומי פעילות שהם לא שלהם - מהר מאוד יגיע מישהו שיגיד להם: 'איפה הלכתם? יצאתם מגבולות גזרה, תחזרו למגרש'.
אנחנו יכולים באמת לסמן את זה ולראות שנגיד באזור אשדוד פועלות כל מיני כנופיות כאלה ואחרות; באזור קריית גת, אשקלון, פועלות כנופיות יהודיות כאלה ואחרות, ארגוני פשיעה מקומיים. אבל שוב, אם תסתכל מסביב רגע, אז אתה לא תמצא בטווח של, לא יודע, 30–40 קילומטר משם, יישוב ערבי. ואז זה כאילו מאפשר את הדבר הזה מצד אחד, ומצד שני, עוד פעם, אמרתי את זה לדעתי מספיק, זה עדיין יהיה בתחום מסוים, מגודר מאוד, ולא בלי חריגות כאלה ואחרות. ברגע שהם יחרגו, הם יקבלו מכה.
"נכון, כן, גם זה. וגם בגלל שהוא היה מספיק חכם, כנראה, לראות את הנולד ולהבין שהביצה, או השלולית פה בארץ, בסוף - לא בסוף, מההתחלה - קטנה מדי לכל השחקנים. ויש ביצה הרבה-הרבה יותר גדולה, עם הרבה יותר ממון, שיכולה לאפשר כל מיני דברים שהארץ לא מאפשרת. אגב, הדבר הזה מאפשר לו גם היום לשמור על איזשהו סוג של דומיננטיות כזו או אחרת, כי הוא ביחסי תן וקח עם כל מיני ארגוני פשיעה של בני מיעוטים, ששוב פעם מאפשרים לו את הדבר הזה. כי אחרת, מהר מאוד היו מוצאים אותו זרוק באיזה מקום".
"מי שלא נמצא בקואליציות היום - לא קיים"
ועכשיו הם חותמים סולחה ביניהם, אבל אלה שנשארו בצד אומרים: מה, אתה הולך, סוגר סולחה ומשאיר אותי בצד? לי רצחו אבא ואח. מי יחזיר לי אותם? אתה לא תחזיר לי אותם - אני אחזיר אותם. ואז נפתחים סכסוכים חדשים. אז הדבר הזה כל הזמן זז בתוך האירוע. ואם אני חוזר לעניין של היהודים, אז באמת, בתוך הדבר הזה היהודים משחקים במקום מאוד-מאוד מגודר, מאוד-מאוד מתוחם. לא בכדי אתה בקושי שומע על זה. וגם כששומעים, עושים מזה איזשהו משהו, אבל זה לא מתקרב לאירוע של בני המיעוטים".
"בשנים האחרונות הלכו הרבה יהודים לעולמם שחשבו שהם ביג שוט"
ואז, אם אתה מבין את העניין ויורד לרמות השקטות יותר של כל מיני עבירות שוחד או שחיתויות, התערבויות במכרזים ומעורבויות כאלה ואחרות, ככל שאתה עושה את הדברים שלך בשקט ולא מייצר את האירועים שזועקים, 'סקסיים', שמייצרים הרבה מאוד התנהלות משטרתית ומפריעים לאזרח - אז בתוך המשחק תשומת הלב מופנית באופן טבעי לצד השני, וזה מאפשר לך להמשיך את מה שאתה רוצה.
לענייננו, אני יודע שמשפחת לביא בתוך המגרש הזה היא שחקן משמעותי. היא פשוט עושה את הדברים שלה בשקט. את השם והמוניטין שהיא צברה ברבות השנים היא מנצלת היום לעניינים הפליליים שלה, אבל בלי להשתמש באקדח הפיזי - אלא באקדח, נקרא לזה, הפרסטיז'י: המוניטין והשם שלהם. אם מישהו מגיע אליך ממשפחת לביא, אתה מבין לבד מה קורה. הוא לא צריך לאיים, הוא לא צריך להגיד מה הוא יכול לעשות. אתה כבר מכיר את המוניטין של המשפחה ויודע מי היא.
אם אני מנסה למקם את הדבר הזה, מוסלי ומשפחת לביא הם שני הארגונים היהודיים, בוא נגיד ככה, שאולי הכי רלוונטיים שהייתי מסתכל עליהם היום. כל השאר הם באמת ברמה המקומית, אפילו מאוד מקומית. זאת אומרת, אתה לא תראה אותם זזים החוצה מהטריטוריה שלהם, שלא במסגרת שותפות כשהם באים למפגש עם זה או זה.
אם תראה טימקסים או ג'יפים באיזה קונסיליום כזה או אחר, אז תמיד תדע שיש פה מפגש בין כנופיות או בין ארגונים. זה לא משנה אם יהודים או ערבים. אתה מזהה חבר'ה עם קסקטים וכל מיני אביזרים נלווים - זה הכול בשטחי המחיה שלהם, והם מאוד מקומיים. כך גם תחומי העיסוק שלהם".
בגלל זה לא צופים להן עתיד מזהיר. הדבר הזה יתהפך עליהן, תרתי משמע. כי היום, אם יהודי מסוכסך עם יהודי אחר, אז במקום לעשות אופרציה וללכת על כל הקופה, הוא ילך וייתן כסף לגורם פשיעה מהמגזר ויבקש שיעשה בשבילו את העבודה. בשנים האחרונות הלכו הרבה יהודים לעולמם, כאלה שחשבו שהם ביג שוט, ופירקו אותם בשנייה וחצי. הם לא הבינו אפילו מאיפה זה בא להם. אחר כך התברר שמישהו קיבל צ'ק והלך לעשות את העבודה. היו לזה הרבה דוגמאות בשנים האחרונות, וזה מתברר כיעיל, כי גם אם המשפחה של הקורבן גילתה מי הוריד את הבן שלהם, היא לא תיכנס לסכסוך עם המגזר - כי כל המשפחה תיגרר לסכסוך הזה".
"אם פעם היית רואה נשק שמשחק ב-20 זירות, היום אין דבר כזה"
"הכסף הגדול נמצא באזור תל אביב"
אותו גורם מדגיש כי העובדה שיש שני ארגונים דומיננטיים אינה שוללת קיומן של משפחות פשיעה גם באזורים אחרים - למשל באזור לכיש, אשדוד ואשקלון; בקרב גורמים גרוזיניים וקווקזיים; הארגון של שלום דומרני; הכנופייה של אייל נגר; מתן ארביב באזור השרון; גל זוארץ, רוסלאן ואחרים שמטופלים על ידי המשטרה. עם זאת, מבחינת המשטרה, הם נכללים כיום בעיקר במישור המקומי ולא מעבר לכך.
"נקבת בשמות באזור נתניה, שאתה מגדיר כגזרה חמה. אני מכיר את נתניה בתקופה של פרנסואה אבוטבול, ריקו שירזי וכל החבר'ה. זו לא אותה ליגה של עבריינים. זה אפילו לא קרוב לדבר הזה. ואמרתי לך, אני גם לא רואה שזה קורה בשנים הקרובות".
התרעות פיקוד העורף