הסדרה מעניקה לצופה שילוב של הומור מילולי ופיזי גס, אקשן ועלילת מד"ב חכמה בהרבה ממה שנדמה בהתחלה. "איש העתיד" נראית במבט ראשון כמו עוד קומדיית מד"ב גסה וחסרת יומרות, אבל מהר מאוד מתברר שהיא מבינה מצוין את הז'אנר שהיא צוחקת עליו. ככה לדוגמה, ג'וש נתפס ברגע מביך על ידי שני הלוחמים ברגע שהם מופיעים בחדרו - לאחר שמתברר שהוא דלוק על דמותה של טייגר עימה הוא משחק.
מספר רגעים אחרי זה אנחנו כבר מקבלים את טייגר ו-וולף, מקיימים יחסי מין כחלק מפעולה טכנית של לוחמים מהעתיד - מאין פריקת מתחים וולגרית לפני כל משימה אליה הם יוצאים - לתדהמתו של ג'וש. הפער הזה, בין עולם רגשי ומוכר לבין היגיון קר, לוחמני ומופרך לחלוטין שמביאים שני הדמויות הגרוטסקיות מן העתיד, הוא בדיוק המקום שבו הסדרה מוצאת את ההומור שלה.
אבל מה שבאמת הופך את "איש העתיד" לסדרת מיינדפאק מעולה היא הדרך שבה היא מתייחסת למסע בזמן. בניגוד לרוב סדרות הז'אנר, "איש העתיד" מצליחה להיות פתלתלה ומעניינת בלי לקחת את עצמה ברצינות, לא מנסה בכוח להתחפש למשהו מעבר לפארודיה וולגרית, אבל עדיין לספק סיפור שמשאיר אותך סקרן במשך 3 עונות. היא יכולה לעבור בתוך דקות מבדיחה גסה ומטופשת לפרדוקס זמן שמערער לחלוטין את כל מה שהצופים חשבו שהם מבינים על העלילה.
הלב הקומי של הסדרה נמצא גם בדינמיקה הפרועה בין ג'וש לבין שני הלוחמים מהעתיד. וולף, לוחם קשוח, עם דיבור מאיים, שלא מכיר מושגים אנושיים בסיסיים, הופך לדמות הכי מצחיקה בסדרה מפרק לפרק. הניסיונות שלו להבין מה זה אוכל נורמלי, איך מתנהגים עם תינוקות או מה זו מוזיקה, מייצרים כמה מהסצנות היותר מצחיקות שראיתם וההתפתחות המשונה שלו לאורך הסדרה היא אחת ההפתעות הגדולות שלה. לא בכדי הוא מקבל במהלך הסדרה יותר ויותר מקום משל עצמו בציר זמן נפרד - מאין עלילת משנה נפרדת בה הוא מגלה כמה הוא אוהב את ההווה ושוכח מי הוא באמת.
מי שמחפש סדרת מיינדפאק שמשלבת הומור יתקשה למצוא בנטפליקס משהו פרוע, יצירתי ובלתי צפוי יותר מ"איש העתיד". אם פספסתם אותה כשהיא שודרה במקור, עכשיו זו כנראה ההזדמנות הטובה ביותר לגלות את אחת מסדרות מסע הזמן הכי מקוריות ומצחיקות שנוצרו בעשור האחרון. וגם למי שראה - בינג' נוסף של שלוש העונות יעבור צ'יק צ'ק.
התרעות פיקוד העורף