אירוע מזעזע שמסעיר בימים האחרונים את איטליה חושף את פניה המכוערים של תעשיית החקלאות במדינה ואת ניצול המהגרים בחסות ארגוני הפשיעה. ארבעה פועלים חקלאים זרים נשרפו בעודם בחיים בתוך רכב מסחרי בתחנת דלק בחבל קלבריה שבדרום המדינה. הרקע למעשה המחריד, כך עולה מחקירת המשטרה הראשונית, הוא סכסוך על הלנת שכר ודרישתם של העובדים לקבל חוזה עבודה מוסדר.
על פי הדיווחים ב"ניו יורק טיימס" ובתקשורת האיטלקית, רשויות החוק באיטליה עצרו שני אזרחים פקיסטנים, ספיר אחמד ועלי רזא בני ה-31, בחשד לרצח המרובע. מצלמות האבטחה בתחנת הדלק תיעדו את השניים שופכים חומר דליק על הרכב המסחרי בו ישבו העובדים, מציתים אותו, וחוסמים בגופם את דלתות הרכב מבחוץ תוך שימוש בכוח, כדי לוודא שאיש לא יוכל להימלט מהלהבות.
אדם אחד בלבד, מוחמד טאג' אלמיאר (35), פועל חקלאי מאפגניסטן, הצליח להיחלץ מהרכב הבוער דרך הדלת האחורית. כששתי ידיו חבושות, סיפר אלמיאר לחוקרים ולכלי התקשורת כי הוא וחבריו עבדו בקטיף תותים ולא קיבלו שכר מאז חודש אפריל. "מרדנו, רצינו חוזה", אמר אלמיאר, והסביר כי כאשר דרשו את כספם מהמתווכים שהסיעו אותם בתום יום העבודה, התגובה הייתה אלימה וקטלנית. לדבריו, התוקפים היו קשורים לרשתות סחר בסמים ולפשע המאורגן המקומי.
קורבנות האסון, ששהו באיטליה כחוק, נעדרו עבר פלילי ושהו במדינה במשך שנים, הם וואסים חאן (29) מפקיסטן, ושלושה אזרחי אפגניסטן: אמין פאזל חוג'אני (28), סאפי איאג'אד (27) ואולאה איסמט קיימי בן ה-19 בלבד. התובע של מחוז קסטרווילארי, אלסנדרו ד'אלסיו, הגדיר את המקרה כ"תקרית בחומרה חסרת תקדים", ואילו מפקד המשטרה המקומית, אנטוניו בורלי, הודה כי ב-34 שנות שירותו "מעולם לא ראה אכזריות שכזו".
הטבח בקלבריה מציף מחדש את תופעת ה"קאפורלאטו" - מערכת נצלנית של תיווך עבודה בלתי חוקי הנשלטת לרוב על ידי ארגוני פשיעה מקומיים, שבה מהגרים מנוצלים ככוח אדם זול וחסר זכויות בחקלאות. נציב החקלאות של קלבריה, ג'אנלוקה גאלו, כינה את התופעה "עבדות מודרנית שאין להשלים עמה בשום צורה".
ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, מיהרה לגנות את האירוע ומסרה בתגובה: "האסון זעזע את כולנו. איטליה לא תיסוג בפני אלימות וברבריות. חובה לשפוך אור מלא על הפשע הנורא הזה ולהביא את כל האחראים לדין". שר החקלאות, פרנצ'סקו לולובריג'ידה, הוסיף כי למרות התקרית, הממשלה ממשיכה לפעול להסדרת הגירת עבודה חוקית כדי לתמוך בכלכלה ובכוח העבודה המזדקן של המדינה, והדגיש כי האירוע הקשה "לא ירפה את ידינו".