מלצר: "אני חושש, 'אשרי אדם שמפחד תמיד' נאמר במקורותינו. יש שאלה האם הבחירות תתקיימנה במועד. שתדעו, יש סעיף בחוק וגם תקדים. בסעיף בחוק יסוד: הכנסת, אפשר לדחות את מועד הבחירות החוקי אם יש נסיבות שמחייבות את דחיית הבחירות, למשל, עקב מלחמה. יש ארבע תנאים בסעיף: אחד – שהדחייה תנבע מנסיבות מיוחדות שמונעות קיומן במועד, שיהיה רוב של 80 מחברי הכנסת, הדחייה היא רק למועד של הנסיבות המיוחדות, וצריך לעשות את זה בחוק ולקבוע מועד ספציפי לבחירות החדשות".
לדבריו: "תראו שהיום בקריאה הראשונה אומרים ש'הבחירות יתקיימו מתאריך עד תאריך' - אין דבר כזה, צריך לקבוע מועד ספציפי. זה נעשה פעם אחת בהיסטוריה במלחמת יום הכיפורים. שזה עלה בפניי בשעתו - אמרתי שבישיבה או ועדת שרים לענייני ביטחון צריך לזמן את יו"ר ועדת הבחירות שיופיע ויביע את עמדתו אם יש לקיים את הבחירות או אין. לשמחתי זה לא נדרש אז".
ש: לא מזמן הופץ סרטון של הליכוד, על 'ביביסט שיצא מהארון'. מי ששיתף את הסרטון זה אילון מאסק, בעלי הרשת החברתית X, שהפיץ אותה למאות מיליוני אנשים ברשת. איך מתמודדים אם התופעה הזו? מאסק, נניח קרוב למפלגה מסוימת, יכול למשל לגרום לכך שהאלגוריתם של הרשת שלו יהדהד מסרי מפלגה מסוימת.
מלצר: "יש חשש מהתערבות חיצונית, למשל של מדינה זרה, שיש להם כוחות. עד ה-AI לא היו בדרך כלל גורמים פרטיים, אבל יש סכנה להתערבות מקומית, היום זה קל יותר בשל ה-AI, ויש סכנה של גורמים פרטיים כמו למשל מאסק. השאלה היא מה מותר ומה אסור?"
"לגבי התערבות זרה, אני בעבר, בעקבות פרשת קיימברידג' אנליטיקה שטענו שהתערבו בבחירות בארצות הברית – נדרשתי לכל הסוגייה. התערבות זרה יכולה להיות שמעודדים על ידי מדינה זרה או מטעמה כאוס ותומכים בצד אחד או אחר. לא אכפת להם שתיווצר מחלוקת או אנרכיה. החלטתי שאני מכנס את כל ראשי מערכת הביטחון ומצאתי סעיף בחוק הבחירות שאומר שכל רשות מרשויות המדינה צריכה לעזור ליו"ר הוועדה המרכזית במילוי תפקידיו, כל ראשי מערכת הביטחון נענו. אז אפשר היה לעגן את המאמצים הללו למנוע התערבות זרה. כל ראשי מערכת הביטחון כפופים לראש הממשלה, או במקרים מסוימים לשר הביטחון שהוא מתמודד בבחירות, אז היה להם נוח שיהיה גורם אובייקטיבי שיתאם את הדברים האלו. מותר לי לומר שבשתי מערכות בחירות כשהייתי יו"ר הוועדה, למיטב ידיעתנו התערבות זרה לא צלחה".
עוד הוא אומר: "אבל עלתה בפניי השאלה איך מטפלים בנושא רשתות חברתיות. תבינו, חוק הבחירות וחוק דרכי תעמולה הוא חוק ישן ומיושן. יש שם הוראות שאסור להתערב בלפידים, למשל. כל פעם שרוצים לתקן אומרים 'לא ראוי לתקן את החוק לפני הבחירות', ואחרי הבחירות אומרים 'עוד הזמן רב'. עלתה שאלה איך להתאים את החוק למציאות ברשתות . מי שזוכר, היו שלטי חוצות עם עיתונאים ואמרו 'הם ישפיעו?' ולא כתבו מי יזם את הפרסום הזה, בניגוד לחוק הישן - שבכל שלט צריך להיות כתוב מי עומד מאחוריו. אותה מודעה פורסמה גם ברשתות. כינסתי את כל נציגי המפלגות, הצעתי שיגיעו לאמנה שהוראות החוק יחולו גם על הרשתות, חלק הסכימו, חלק לא, ואחרות השאירו לשיקול דעתי. אז הכרעתי שצריך להחיל כלל על הרשתות, צריך לומר מי עומד מאחורי השלט ומי מממן. זו הייתה החלטה תקדימית בכל העולם. בתקופת בחירות ובנושאים הללו אין אנונימיות, הרשתות חייבות לנטר מי עומד מאחורי כל פרסום ומי מממן".
לדביר השופט: "היום יש בינה מלאכותית שמאפשרת 'דיפ פייק'. לוקחים דמות מדברת ואפשר באמצעות הבינה להדביק לדובר דיבוב שלא אמר, מנוגד לכל תפיסתו. זה מופץ – דברים קיצוניים לחלוטין שנעשים בצורה כל כך מקצועית שקשה לגלות את זה. יש דרך לטפל בזה. הטיפול בעולם הוא שאם זה נעשה, חובה להודיע שהסרטון נעשה באמצעות בינה מלאכותית וצריך להעמיד את זה בראש הסרטון – עיקרון השקיפות. מי שעושה את זה טוען שזה נעשה מתוך עיקרון 'חופש הדיבור'. התפיסה שלי – 'חופש דיבור' זה לבני אדם, לרובוטים אין זכויות אדם. בינתיים. לכן אם עושים את זה באמצעות בינה מלאכותית – יש שתי אפשרויות: או שמאחורי זה עומד אדם, והוא לא מוגן, אבל היום עושים את זה עוד מתוחכם יותר – אלגוריתם עושה את זה ומתעדכן לפי מקרים ותגובות".
מלצר: "יש את הסרט של צ'רלי צ'פלין, הוא היה שובר חלונות ואז בא לתקן אותם. ברור שאם מנסים לקעקע את האמון הציבורי ומצליחים, ואז אומרים 'אין אמון לא ברשות השופטת, לא בוועדת הבחירות המרכזית' – מכינים את הקרקע לטענה הבאה. אני מאמין בוועדת הבחירות המרכזית וביו"ר שלה (המשנה לנשיא העליון, נועם סולברג) ומי שמונה למנכ"ל שהיה יועץ משפטי של הוועדה בתקופתי, והוא מכיר את הנושא של השפעות. אני מקווה שהם יצליחו לעמוד בפרץ".
מלצר: "גם אני סבלתי מפעולה כזו (שפעיל הימין מרדכי דוד ואנשים נוספים פיצצו כנסה בהשתתפותו-ג.מ) למען הגילוי הנאות, שהופצה אחר כך ברשתות. עמדתי בזה. זה לא נעים. יש דרכים להתמודד עם זה. אחד הדברים הלא נכונים לעשות זה לגלות איך למנוע את התופעה. אם אגלה מה הן הדרכים שהייתי נוקט, אז מזמן היו מתארגנים לתת לזה מענה. אז אני משאיר את זה ליו"ר הוועדה הנוכחי, ויש תשובות לכך. עשינו בעבר הכנות להתערבות זרה או מקומית, היה צוות שלם של 'ביום אויב' שכל תפקידו היה לחשוב מה הוא היה עושה, ואנחנו – איך למנוע את זה".
מלצר: "יש סכנה גדולה. רוצים לפגוע גם ברשות השופטת וגם בה. בכל המדינות הדמוקרטיות יש רשות מבצעת ומחוקקת, שאצלנו הרשות המבצעת השתלטה על המחוקקת – זה היה גם בממשלות אחרות, כמעט מקום המדינה. ויש רשות שלישית הרשות השופטת. ובכל העולם התפתחה מעין רשות רביעית, זו התקשורת. התפקיד של הרשות השופטת והתקשורת לבקר את השלטון - בשיטות שונות. מתי שרוצים לבטל את העצמאות של שתיהן, ויש מדינות שמנסות לעשות את זה - להגביל אותן. בתקשורת מנסים לבטל את זה בטענה שצריך 'גיוון'. למעשה מה שרוצים זה לא לעשות גיוון, אלא להגיע לכך שהתקשורת תדברר את הממשלה אבל בגוונים שונים אפשר להגיד את זה בסגנון כזה או אחר, זה קיים בצפון קוריאה למשל. יש כמה כלי תקשורת, כולם מדבררים את הממשלה אבל ברמות שונות של גיוון, וזה מה שרוצים להגיע כאן".
הוא מוסיף: "איך? לגבי השידור הציבורי, תאגיד השידור 'כאן' היה פעם 'רשות השידור' – רוצים להכפיף את תקציבו לממשלה. אותו דבר גם לגלי צה"ל. רשות השידור הייתה כפופה לממשלה, אבל ח"כ מנחם בגין בצדק יצא נגד זה. ומי שהביא את החוק החדש שהבטיח עצמאות של תאגיד השידור 'כאן' הייתה אותה ממשלה בראשות שר התקשורת אז, גלעד ארדן, בצדק. ועכשיו רוצים לשנות את זה".
"אותו דבר לגבי גלי צה"ל, אני לא רוצה לדבר על זה כי תלוי ועומד, ומועצת העיתונות והתקשורת עתרה לבג"ץ בנושא. אנחנו ב-4 בג"צים לבלום את הדברים האלו. מריצים המון יוזמות חקיקה בו-זמנית. הרעיון – לגרום לציבור מ'רוב עצים לא לראות את היער', וקשה מאד להסביר בכמה שיטות הם מנסים להגביל את חופש התקשורת. בינתיים הצלחנו לבלום את המגמה לעת הזו ב-4 סיבובים. אני מקווה שנצליח להעביר את רוע הגזירה. טוב שיש את הרשות השופטת, כי אם החקיקה תעבור אז תמיד המבטח האחרון של האזרח זה בג"ץ. בינתיים".
התרעות פיקוד העורף