לוי, מהקולות המזוהים ביותר עם פריצת המוזיקה המזרחית אל המיינסטרים הישראלי בשנות ה-80, היה הרבה יותר מזמר. הוא היה תופעת טבע. הקריירה של לוי הייתה מסע מטלטל של עליות ומורדות - מפסגות ההצלחה המסחרית ועד למאבקים אישיים מתוקשרים בהתמכרויות, מהם ידע לקום פעם אחר פעם באצילות ובכישרון נדיר. הוא השאיר אחריו רשימת להיטים שכל ישראלי מכיר בעל פה: מ"רעיה" ו"ילדונת", דרך "צליל ענבלים" ועד "אישה נאמנה".
עוד אמרה: "בכל העולם יש אהבה ובכל אדם קיים הרגש, אבל כמוך - לא יהיה אף אחד. אתה אחד ויחיד, האחד שלי, 40 שנה היינו יחד, עליות, מורדות, שריפות, הנאות, ילדים, עברנו הרבה דברים, המון דברים קשים. לא הכול היה ורדים ושושנים אבל התגברנו וצמחנו, וכל דבר רק קירב אותנו וחיזק אותנו והעצים את האהבה שלנו. היא לא תיגמר לעולם. זה לא נגמר פה, זה לא ייגמר ואי אפשר להגדיר את זה, כמה שאני אנסה אני לא יכולה לכמת באמת את גודל האהבה שיש בינינו, זה לא נורמלי. בחיים לא ראיתי אף אחד, ראיתי אותך לפניי, לפני הילדים שלי, ששילמו מחיר כבד, אבל הם כיבדו אותך, מכבדים אותך, טיפלו בך ופה ניצחתי. תנוח על משכבך בשלום".
עוד הוסיפה: "אבא, אהבת חיי, האור של העיניים שלי, החיוך על הפנים שלי. אולי אתה רק עכשיו יודע. אתה זוכר ששאלתי אותך, 'אבא, אתה לא בוכה, אבא?'. אמרת שכל פעם שאתה קורא שמע ישראל, אתה בוכה. הייתי אומרת, 'מיטלי של ישי לוי'. אתה הלב שלי, אתה בגוף שלי", ספדה לו בתו בת אל. "אני אוהבת אותך אבא. אתה שליח אל, אתה נשלחת להיות נר נשמות, אם לשמח, אם לרפא. אני יודעת מה היית מה הצלחת לעשות בחיים. אני יודעת. אני לוקחת כל שיר שלך לתפילה, אתה הכוח שלי, הגאווה שלי".
לוי הגיע מתוך הקהילה המפוארת של ראש העין, והביא איתו אותנטיות שסירבה להתפשר. הוא לא הצטעצע ולא ניסה למצוא חן - הוא פשוט שר, ובכך כבש כל לב. גם בנו, שיר לוי, ואחיו, נתי לוי, ממשיכים את המורשת המוזיקלית הענפה שהטביע.
היום, כשהמסך יורד על דרכו של אחד הקולות הגדולים ביותר שצמחו כאן, אנחנו נותרים עם התקליטים, עם הזיכרון של קול שנוגע בתהומות הנפש, ועם ההבנה שלא נשמע עוד קול כזה.