במקום זאת, גלנט טען שישראל מתמקדת במטרות שאינן ברות השגה: "אם במקום זה משקיעים את המאמץ בתוכנית דמיונית של החלפת המשטר בדרכים שאין להן שום סיכוי, אתה מבזבז את הכדור היחיד שיש לך במחסנית. אתה מסכן חיילים ומביא את מדינת ישראל למציאות שיורים עליה טילים, הכול בשביל להשיג מטרה אסטרטגית. אם לא השגת אותה, לא עשית דבר".
גלנט מעריך כי ישראל לא השכילה לנצל את הישגיה הצבאיים לתכלית מדינית. "ממציאות שבה השגנו הישגים אדירים בצד הצבאי - לא הצלחנו לתרגם את הדברים למעשה אסטרטגי. במקרה של ישראל, יש רק מטרה אחת שבשבילה צריך לצאת למלחמה נגד איראן - לעצור את תוכנית הגרעין. הדבר הזה לא קרה. היעד הדמיוני של החלפת המשטר מהאוויר ובאמצעות כל מיני כוחות מפוקפקים לא קרה".
לפי גלנט, האחריות למצב מונחת לפתחו של הדרג המדיני והעומד בראשו: "אם הדרג המדיני, קרי ראש הממשלה, מאשר לצבא יעדים מסוימים והצבא עומד בהם באופן מלא - המשמעות שאין לך הישג אסטרטגי היא שאישרת יעדים לא נכונים. להתהדר בהישגים של חיל האוויר זה לא תפקידו של ראש הממשלה. תפקידו להביא הישג מדיני".
"הקרסנו את תפיסת המשוואות"
"מהמצב הזה, שבו יכולנו לתקוף בכל רגע בחופש פעולה מלא, הגענו למצב שבו אסור לתקוף", המשיך. "אנחנו למעשה הקרסנו את תפיסת המשוואות. הם תוקפים ואנחנו עונים. כשאתה מכה ב־28 בפברואר את כל הצמרת האיראנית, אתה דקה אחרי זה צריך לתקוף את כל מה שיש בלבנון. אם אתה לא עושה את זה - אתה מזמין מלחמה בשתי חזיתות".
התרעות פיקוד העורף