בזמן שמדינות רבות ביבשת בוחרות להפנות כתף קרה לישראל, או גרוע מכך - להצטרף לגל הביקורת הבינלאומי נגדה, ווצ'יץ' בחר לעמוד איתן לצידה של ירושלים. כשנשאל על המתיחות הגוברת מול איראן והסכסוך הרחב יותר במזרח התיכון, הנשיא הסרבי לא מצמץ והבהיר כי ארצו היא אחת המדינות הבודדות באירופה שאינן מהססות לעמוד לצידה של המדינה היהודית בשעתה הקשה. "אני נשיא של מדינה שהיא אחת מהמעטות מאוד באירופה שלא מהססת לשתף פעולה ולעבוד עם ישראל", הצהיר ווצ'יץ' בביטחון והוסיף כי: "אני גאה לומר זאת בפומבי ובגלוי".
אך ווצ'יץ' לא עצר רק בתמיכה גיאו-פוליטית. בהתייחסו לגל האנטישמיות הגואה ברחבי העולם מאז פרוץ המלחמה, ובפרט ברחובות הבירות השונות במערב אירופה ובקמפוסים בארצות הברית, הנשיא הסרבי הציב קו אדום וברור עבור ממשלתו וארצו. הוא הזהיר מפני המגמות המסוכנות הללו והבטיח כי סרביה תישאר אי של שפיות, סובלנות וביטחון עבור יהודים. "זה פשוט לא קורה בסרביה", הוא אמר בנחרצות חסרת פשרות, "וזה גם לא יקרה - כל עוד אני מכהן כנשיא". דבריו אלו אינם מובנים מאליהם, והם מדגישים את העצמאות המדינית של בלגרד אל מול הלחצים והאווירה הציבורית במדינות האיחוד האירופי.
במהלך מסיבת עיתונאים משותפת באנקרה, הרעיף ווצ'יץ' שבחים על מארחו וכינה את ארדואן "מנהיג עולמי דגול". הוא הדגיש אז את החשיבות האסטרטגית של אנקרה עבור בלגרד. "סרביה היא מדינה הרבה יותר קטנה מטורקיה", הסביר ווצ'יץ', "אנחנו יודעים היטב שאנחנו לא יכולים להיות השותפים החשובים ביותר של טורקיה, אבל טורקיה היא ללא ספק שותפה קריטית עבורנו". המספרים בהחלט מגבים את ההצהרות החמות הללו: היקף הסחר בין שתי המדינות הגיע לשיא של כ-3.5 מיליארד דולר בשנת 2025, וטורקיה הפכה ליעד התיירות השני בפופולריות שלו עבור אזרחי סרביה. שיתוף הפעולה הזה כולל בין היתר פיתוח תשתיות מואץ בחבל סנג'ק, אותו הגדיר ארדואן לא אחת כ"גשר של ידידות" בין העמים.
"הנשיא טראמפ והצוות שלו עבדו עד כה בחריצות ובמסירות רבה בבלקן המערבי", שיבח ווצ'יץ' את הממשל הרפובליקני. הוא אף סיפק נתון מדהים הממחיש את הפער התפיסתי בקרב אזרחיו: "אם תבקשו מאנשים בסרביה פשוט לעשות השוואה בין ממשל קלינטון לממשל טראמפ, או בין דמוקרטים לרפובליקנים, לא הייתם מאמינים. התוצאה תהיה 90 מול 10 או אפילו 95 מול 5 לטובת טראמפ".
לאות הערכה ליחסים המתהדקים, ווצ'יץ' חשף כי הזמין לאחרונה את הנשיא טראמפ לביקור היסטורי בבלגרד, והוא צופה לו קבלת פנים חסרת תקדים שתדהים את העולם. "אני מקווה שנוכל לארח אותו", ציין בהתלהבות. "יותר אנשים יהיו מוכנים לברך אותו ולחכות לו ממה שהוא אפילו מסוגל לצפות. אני מעז לומר - אפילו יותר ממאות אלפי אנשים יצאו לרחובות".
כחלק מאותה התקרבות, ווצ'יץ' ציין כי סרביה וארה"ב מתכוננות להשיק דיאלוג אסטרטגי עמוק שיתמקד באנרגיה, תשתיות, בינה מלאכותית, שיתוף פעולה ביטחוני והזדמנויות השקעה רחבות. גישת "הכלכלה תחילה" של ווצ'יץ' באה לידי ביטוי גם ביחסיו עם מדינות כמו סין, ובתפיסתו את מעמדה העולמי של סרביה.
כשנשאל בראיון האם סרביה תיאלץ לבסוף לבחור צד בין הגושים הגיאופוליטיים היריבים במזרח ובמערב, הוא דחה את הרעיון מכל וכל. הוא הצביע על ביקוריו המוצלחים בסין כעדות לדיפלומטיה חסרת פניות. "אני מגיע ממדינה קטנה", הדגיש הנשיא. "חיפשתי להביא יותר השקעות ונלחמתי אך ורק על האינטרסים של העם שלי". התוצאות, מבחינתו, מדברות בעד עצמן: התוצר המקומי הגולמי של סרביה צמח מ-32 מיליארד יורו כשהפך לראש ממשלה, ליותר מ-100 מיליארד יורו כיום. הוא אף גאה במיוחד בהכנות של מדינתו לאירוח תערוכת ה"אקספו 2027" היוקרתית בבלגרד.
אפילו בנושא קוסובו, הפצע הפתוח של הלאומיות הסרבית, ווצ'יץ' שומר על גישה מחושבת שמפרידה בין פוליטיקה לכלכלה. כשנשאל אם ישקול אי פעם להכיר בעצמאות קוסובו כדי לזרז את הצטרפות סרביה לאיחוד האירופי ולשחרר חסמים כלכליים, הוא סירב, אך השאיר פתח נרחב לדיאלוג. "אני לא אומר שאני מוכן להפר את החוקה שלי", הבהיר היטב, "אבל תמיד הייתי פתוח לשיחות או לפתרונות של פשרה. תמיד הייתי פתוח לפיתוח קשרים כלכליים מצוינים, וללא ספק גם ליחסים פוליטיים הרבה יותר טובים. אבל, מעולם לא דיברתי על הכרה בעצמאות של מישהו".
את הראיון סיכם ווצ'יץ' במסר עולמי פייסני המופנה אל עבר אזורי הלחימה באוקראינה ובמזרח התיכון, כשהוא קורא למנהיגי העולם להעדיף את שולחן הדיונים המייגע על פני עקוב מדם של שדה הקרב. כמי שמגיע מאזור עם ניסיון היסטורי מר של מלחמות בבלקן, הנשיא הסרבי סיפק משפט מחץ שראוי שיהדהד שוב ושוב: "תמיד עדיף לנהל אלף ימי משא ומתן, מאשר יום אחד של מלחמה".
התרעות פיקוד העורף