עם שפנים כאלה לא מנצחים בבחירות
וזה לא הכל. כי נכון לעכשיו, ובהנחה שלא יקרו ניסים ונפלאות, אין זכר ל"ניצחון מוחלט" כלשהו באף אחת מהגזרות. איראן שוב משגרת עלינו טילים בליסטיים, חיזבאללה רחוק מכניעה ופגיעתו רעה, צה"ל מאבד לוחמים כל שבוע בדרום לבנון, ובעזה עסקים כרגיל: חמאס מתאושש, מתעצם, בונה את כוחו מחדש ובמקום להיקבר קבורת חמור הוא נקבר תחת הר ענק של מזומנים שישראל מרעיפה עליו בדמות 800 משאיות ביום. הניצחון המוחלט היחיד שהשיג נתניהו הוא העובדה הבלתי נתפסת שהבחירות יתקיימו במועדן. אלא שזה לא ניצחון על אויבי המדינה. זה ניצחון על המדינה.
מצד שני, לפחות בינתיים ההסכם שוואנס מדבר עליו רחוק מאוד. ואצל טראמפ אי אפשר לדעת שום דבר אף פעם. הכל הפיך. כולל תחייה מחודשת, רנסנס מאוחר כלשהו, של הרומן עם נתניהו, אבל גם להפך. טראמפ, שמתחיל להפנים שנתניהו עשה עליו סיבוב, יכול להשליך את נתניהו אל מתחת לגלגלי האוטובוס בלי להניד עפעף. למרבה הצער, השלכה כזו תכלול גם אותנו. זה עוד לא ממש קרה, אבל זה כבר לא מופרך. מי שיתאמץ, יוכל אולי לשמוע ברקע קול של אוטובוס מתקרב.
כן, לנתניהו זה מותר. ממשלת מיעוט, ממשלה עם הערבים בפנים, בתמיכת הערבים מבחוץ, מה שתגידו. אם ייווצר הצורך בזה, הבייס יקפוץ לדום מתוח, השופרות יתקעו שברים, ינון מגל ייפול, שוב, עם דמעות בעיניים, על צווארו של מנסור עבאס, והכל יחזור לקדמותו, כמו מחזור המים הרעילים בטבע.
עם שפנים כאלה לא מנצחים בבחירות. נתניהו נאבק עכשיו בכל כוחו על כך שהבחירות יתקיימו במועדן. הוא הלך לדיל רקוב במיוחד עם החרדים, שעולה לנו מיליארדים ומפרק את מה שנשאר מערכי המדינה, רק כדי לקבל עוד חודש. זאת אף שהחודש המדובר הוא אוקטובר, שיהיה כולו אזכרה אחת גדולה לנרצחי והרוגי האסון הנורא שנתניהו המיט על המדינה. בימים רגילים, נתניהו היה מוכן להקדים את הבחירות בחודשים ארוכים ובלבד שלא יתקיימו באוקטובר.
הוא יודע שבחירות באוקטובר משולות להתאבדות. הוא מבין את המשמעות של זה. ועדיין, הוא חותר לאוקטובר בכל כוחו ועל הדרך ממשיך להתעלל בציונות עם "חוק יסוד לימוד תורה", לבזוז את הקופה עם חוק המעונות, לירוק בפרצופם של הלוחמים והמילואימניקים ולקדם על גבם את המשתמטים. את כל זה הוא עושה כדי לכרות לעצמו קבר אלקטורלי באוקטובר ולהרוויח כמה שבועות. זה לא הגיוני. זה לא נתניהו.
התרעות פיקוד העורף