לפני יותר משבוע הוא סיפר לנו שניצלנו בנס. "אתם", הוא אמר, לא "אנחנו". מה לו ולזה. מדובר בנתינים, לא בשליט. הם ניצלו ממוות ודאי, מהשמדה מיידית. הוא באמת אמר את זה. צייר, כהרגלו, תמונת אפוקליפסה שלפיה אם לא היינו תוקפים את איראן בעם כלביא, ואחר־כך בשאגת הארי, כבר לא היינו פה. הם כבר היו מגיעים לגרעין וזהו, הלך עלינו.
למה אני נדרש לעניין? כי אם נתניהו צודק, הרי שהוא התחזה כל השנים ל"שומר ביטחון ישראל". השומר האמיתי של ביטחוננו לא היה נתניהו, אלא יחיא סנוואר. אלמלא תקף אותנו ב־7 באוקטובר, היינו עוד מסתובבים עם המשקפיים הוורודים המגוחכים שנתניהו הרכיב על חוטמו כמה שבועות לפני הטבח, כשהוא משייט מחופשה אחת לשנייה ומסביר לנו שמעולם לא היה כאן יותר טוב, מרגיע שהערכות אמ"ן על מלחמה רב־זירתית הן "הגזמה" וממליץ לנו לעשות חיים, לטייל וליהנות.
התרעות פיקוד העורף