בין תופעות אלה עלייה בכמויות הגשם בישראל, סיכון מוגבר להצפות ואף אפשרות גבוהה יותר לשלגים בהרים. בעקבות הממצאים גיבש השירות תרחישי חירום חדשים, הכוללים אירועי גשם שעלולים להיות חריגים יותר מכל מה שנמדד עד היום בישראל.
אל ניניו הוא תהליך טבעי המתרחש באוקיינוס השקט אחת לכמה שנים. במהלך התופעה מתחממים פני הים באזור עצום מול חופי פרו ואקוודור מעבר לרגיל. ההתחממות הזאת משנה את זרמי האוויר באטמוספרה, את מסלולי הסופות ואת דפוסי המשקעים ברחבי העולם.
אפשר לחשוב על כך כמו אבן גדולה שנזרקת לאגם. האבן נופלת בנקודה אחת, אבל גלי ההדף מתפשטים לכל הכיוונים. כך גם אל ניניו. מקורו נמצא בצדו השני של העולם, אבל ההשפעות שלו מגיעות גם למזרח הים התיכון.
לדברי החוקרים, בשנות אל ניניו מצטברים באטמוספרה יותר חום ולחות. במקביל משתנה מיקומו של זרם הסילון, זרם רוחות עוצמתי בגובה של כ-10 קילומטרים, שמכוון את מסלולן של מערכות החורף. כשהזרם הזה מדרים, גדל הסיכוי ששקעים עמוקים יגיעו גם לישראל ויביאו עמם מערכות גשם פעילות במיוחד.
לדברי החוקרים, כל עלייה של מעלה אחת במדד אל ניניו עשויה להיות קשורה לעלייה של כ-11% עד 15% בכמות המשקעים השנתית באזורים שונים בארץ. עם זאת, הם מדגישים שאל ניניו הוא רק אחד הגורמים המשפיעים על מזג האוויר, ולכן עדיין ייתכנו גם חורפים שחונים למרות קיומו.
לא רק יותר גשם, גם יותר סכנה
עודף גשם נשמע אולי כמו בשורה טובה למשק המים, אבל מבחינת רשויות החירום המשמעות שונה לגמרי. ככל שהאטמוספרה חמה יותר, היא מסוגלת להכיל יותר אדי מים. כאשר מערכת חורפית פוגשת אוויר כזה, היא עלולה להמטיר כמויות גדולות מאוד של גשם בזמן קצר. זה בדיוק סוג האירועים שעלול לגרום להצפות מהירות בערים, לעליית מפלסי נחלים ולשיטפונות מסכני חיים.
במחקר נמצא גם שבשנות אל ניניו מגיעים לאזורנו יותר שקעים ברומטריים, ובמיוחד שקעים עמוקים שמסוגלים לייצר מערכות גשם משמעותיות. זו אחת הסיבות לכך שבשנים כאלה נרשמות בממוצע כמויות גשם גדולות יותר.
החוקרים בחנו גם את הקשר בין אל ניניו לבין אירועי שלג בישראל. הממצאים מצביעים על כך שבאירועי אל ניניו קיצוניים קיימת נטייה ליותר ימי שלג ולהצטברות שלג משמעותית יותר בהרי הצפון ובירושלים. עם זאת, החוקרים מדגישים שהמסקנה הזאת מבוססת על מספר קטן יחסית של אירועים היסטוריים, ולכן יש להתייחס אליה בזהירות.
כך נערכים לחורף חריג
לצד המחקר פרסם השירות המטאורולוגי מסמך היערכות ראשון מסוגו, שבו מוצגים תרחישי קיצון שנועדו לסייע לרשויות המקומיות, לכוחות ההצלה ולמפעילי התשתיות להיערך מראש.
אחד התרחישים מתאר אירוע קצר של שעתיים עד ארבע שעות, שבו עלולים לרדת עד 300 מילימטרים של גשם בשטח מצומצם. אירוע כזה עלול להיות מלווה במשבי רוח של עד 150 קמ"ש, בברד בקוטר של עד שבעה סנטימטרים ובעשרות אלפי ברקים.
תרחיש נוסף מתאר מערכת חורפית הנמשכת עד יומיים, שבה עשויים לרדת 350 עד 400 מילימטרים של גשם. לפי השירות המטאורולוגי, אירוע כזה עלול לגרום להצפות נרחבות בערים, לעליית נחלים על גדותיהם, לסגירת כבישים, לפגיעה במסילות רכבת ובתשתיות חיוניות ואף לשיבוש פעילותם של מתקנים ביטחוניים.
במסמך מופיע גם תרחיש של מדיקיין, מערכת נדירה הדומה בחלק ממאפייניה להוריקן ים תיכוני. מערכת כזאת עלולה להביא רוחות עזות, ים גבוה, גשמים כבדים והצפות נרחבות לאורך מישור החוף.
למרות התחזיות המדאיגות, החוקרים מדגישים שהמחקר לא נועד לקבוע בוודאות שכך ייראה החורף הקרוב. מטרתו להצביע על כך שהסיכון לאירועי קיצון עולה באופן משמעותי כאשר מתקיימים תנאים של אל ניניו חריג, ולאפשר למדינה להיערך לתרחישים שבעבר נחשבו נדירים במיוחד. במציאות של התחממות כדור הארץ, הם מסכמים, אירועים כאלה עלולים להפוך לפחות נדירים מכפי שהיו בעבר.