סוכנות הידיעות האיראנית "פארס", המזוהה עם משמרות המהפכה, קראה היום (שבת) לתקוף את נמל חיפה בישראל ואת נמל ג'בל עלי שבאיחוד האמירויות, בתגובה לתקיפה אמריקאית בגשר רכבת בצפון איראן. במקביל, העיתון הקיצוני "כיהאן" קרא לשגר טילים לעבר גשר המלך פאהד, המחבר בין סעודיה לבחריין, וכן לפגוע בבתי זיקוק באזור.
ב"פארס" התייחסו לתקיפת גשר הרכבת אק טקה חאן, הסמוך לעיר אקלה שבמחוז גולסתאן, ותיארו אותה כחלק מ"מלחמת מסדרונות" - מאבק על נתיבי תחבורה וסחר אסטרטגיים באזור. "עלינו לתקוף את חיפה ואת ג'בל עלי", נכתב בסוכנות הידיעות.
העיתון "כיהאן" פרסם בנפרד קריאה לתקוף את גשר המלך פאהד, נתיב התחבורה היבשתי המקשר בין סעודיה לבחריין, וכן בתי זיקוק במדינות האזור. "כאשר גשר אקלה מותקף, יש לתקוף את גשר המלך פאהד ללא התרעה מוקדמת", נכתב בעיתון. "אם בתי הזיקוק שלנו מותקפים, יש לתקוף את בתי הזיקוק שלהם".
ב"כיהאן" טענו כי אין להתייחס למדינות המארחות כוחות אמריקאיים כאל שחקניות עצמאיות, במקרה שמתקפות נגד איראן יוצאות משטחן. לפי העיתון, תקיפת אותן מדינות תהיה שקולה לתקיפה של ארצות הברית ושל ישראל.
קריאות לאחדות לצד דרישות לנקמה
לפי הפרשנות, השיח המתפתח אינו מתמקד באחדות לצורך פתרון המשברים הכלכליים, הביטחוניים והדיפלומטיים המעמיקים באיראן, אלא באחדות סביב נקמה, התנגדות וצייתנות להנהגה החדשה. משמרות המהפכה העניקו למסר הזה ביטוי מפורש לאחר טקסי ההלוויה שנערכו לחמינאי באיראן ובעיראק. בהודעה שבה הודו לציבור ולגורמים שהשתתפו בארגון הטקסים, תיארו משמרות המהפכה את מסעות ההלוויה כהפגנה של נאמנות, אחדות והתנגדות.
בהודעה נכתב כי "נקמת הדם" על מותו של חמינאי ועל מותם של אחרים היא "דרישה ודאית, לגיטימית ובלתי נשכחת". עוד נטען כי הענשתם של "הסוכנים, המפקדים והתומכים" האחראים להריגתם תישאר בזיכרונם של העולם האסלאמי ושל מה שכונה "חזית ההתנגדות", עד להשגת מה שמשמרות המהפכה הגדירו כצדק.
העימות הפנימי סביב ההידברות עם ארה"ב
במקביל לקריאות לנקמה, גורמים מהמחנה הקיצוני באיראן תקפו בכירים שהיו מעורבים במגעים דיפלומטיים עם ארצות הברית. לפי סוכנות הידיעות האיראנית ILNA, המתיחות ניכרה מאז ההכרזה על מזכר ההבנות עם וושינגטון, שאותו דחו הקיצונים מלכתחילה תוך שימוש בסיסמאות כמו "איננו מקבלים זאת".
במקום זאת, קבוצות בקהל קראו "מוות לפשרן" והשמיעו סיסמאות נגד פזשכיאן, עראקצ'י וקאליבאף. תיעודים מהטקסים הראו קריאות מעליבות שהופנו לעבר הנשיא. בסרטון נוסף נראו אנשים משליכים אבנים לכיוונו של שר החוץ עראקצ'י ומקללים אותו. האירועים עוררו תגובות מצד גורמים פוליטיים וכלי תקשורת באיראן.
ב-ILNA הזהירו כי אי אפשר לשמור על אחדות לאומית באמצעות עלבונות, השמצות וקיטוב. בסוכנות נטען כי חלק מהקיצונים חרגו מביקורת פוליטית ופועלים להעמקת הקרעים בתוך המדינה.
אחדות המכוונת לנקמה
לדבריו, על האיראנים להפנות את כעסם כלפי ארצות הברית, שאותה כינה "אמריקה הפושעת", ולהבטיח כי מי שביצעו "רשע ופשע" יישאו באחריות. ג'וקאר טען כי טקסי ההלוויה הציגו את "העוצמה והכוח" של האומה והכעיסו את האויב. "עלינו לפעול כך שהוא ימות מרוב הכעס הזה", אמר, והוסיף כי יש לנקום את "דם החללים".
ב"איראן אינטרנשיונל" ציינו כי ההתבטאויות משקפות את התרחבות שיח הנקמה מעבר לתגובה צבאית, לעבר דרישות לקו אידיאולוגי, גרעיני וביטחוני נוקשה יותר. זאת בשעה שאזרחי איראן מתמודדים עם השלכות העימות המחודש, ובהן לחץ כלכלי, חוסר ביטחון והסיכון למלחמה רחבה יותר.