בכל התחומים המשקיים והחברתיים - החינוך וההשכלה, המוביליות, הבריאות, הפנאי, תוחלת החיים, העושר ומעמד הנשים - חל שיפור אדיר בשנים האחרונות. למרות זאת, ישנה נטישה של הספינה הישראלית, והירידה מישראל גוברת. חל שיפור קל בסיכוי לרכוש השכלה גבוהה בשנים האחרונות. בשנת 2020 הסיכוי בקרב בני 30 שלפחות לאחד מהוריהם יש השכלה גבוהה לרכוש השכלה גבוהה בעצמם היו גבוהים פי 2.5 מהסיכויים של אלו שהוריהם חסרי השכלה גבוהה, כך לפי מדד הקיימות של הלמ"ס, שפורסם זה עתה בהרחבה ומכסה תחומים נרחבים.
בשנת 2024 הסיכוי היה פי 2.2, כלומר פער קטן בסיכויים בין אלה שהוריהם בעלי השכלה גבוהה לאלה שהוריהם חסרי השכלה גבוהה, ולפיכך שיפור במוביליות החברתית. התהליך ילך וישתפר עם השנים, שכן עוד ילדים קטנים זוכים לחינוך חינם מגיל 3 וסבסוד המעונות גבר מאז המלצת ועדת טרכטנברג מספטמבר 2011 בעקבות מחאת האוהלים ביולי של אותה שנה.
ההוצאה הלאומית לחינוך הייתה 8% מהתוצר בשנת 2024, בדומה לשנת 2021 ופחות מהשיא של 8.3% בשנת 2018. בארבע השנים שעד שנת 2021 עלתה ההוצאה הלאומית על חינוך קדם יסודי ב־12%, על חינוך יסודי ב־28%, על חינוך על יסודי ב־20% - ולא נשאר כסף לחינוך גבוה. בהוצאה הלאומית על חינוך אוניברסיטאי ומכללות העלייה הייתה נמוכה, התקציב עלה ב־5% בלבד, אף שעתידו של המשק טמון ביכולתם של בעלי ההשכלה הגבוהה להפיק פריון גבוה יותר עבור המשק הישראלי, לעומת הפחות משכילים שחלקם לא עובדים וחיים על חשבון כספי משלמי המיסים, כפי שהיה במאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 ב"יישוב הישן", שבו חיו על חשבון תרומות שנאספו בקהילות הגולה עבור תלמידים חכמים בארץ ישראל.
למרות הגידול בהוצאות החינוך של הממשלה, בישראל דהיום, לפי הלמ"ס, ההורים לא מוותרים: המימון הפרטי מכלל ההוצאה הלאומית על חינוך עלה מ־23% בשנת 2021 ל־26% בשנת 2024. המימון הפרטי וההורים בעלי ההשכלה האקדמית השפיעו על צאצאיהם: בישראל 18.5% בעלי תואר ראשון, 10.2% בעלי תואר שני ו־0.8% בעלי תואר שלישי, פחות מביתר מדינות ה־OECD. מעניין לציין כי ההשקעה הפרטית של משקי בית בילדיהם מתרכזת בחטיבה העליונה בבית הספר. המרבים במאמץ בהשקעה בילדיהם באים מקרב המשפחות הנמצאות בעשירון השישי.
בתחום התעסוקה ישנו שיפור בתאימות העבודה לכישורים. ככל שהשנים חולפות מאז גל העלייה של יוצאי בריה"מ לשעבר, כך גדל מספר המועסקים שתפקידם בעבודה תואם את לימודיהם. בשנת 2024 שיעור התיאום בין השכלה לתפקיד בעבודה אצל גברים בני 20 ומעלה הגיע ל־73.1% לעומת 60.2% עשור קודם לכן, ובקרב נשים - 72.9% לעומת 59.9%. כלומר, המשק הישראלי מפיק תועלת גבוהה יותר מההשקעה של הציבור בלימודים, אם מכיסו הפרטי או מכספים ציבוריים - ואם מההשקעה של ממשלות זרות, שהשקיעו בתלמידים ובחינוך עוד טרם עלייתם למגורים ותעסוקה בישראל.
השכלה גבוהה יותר מאפשרת קידום בעבודה. בשנת 2022 שיעור הגברים שתפקידם מאפשר קידום בעבודה היה 52.4%, לעומת 45.9% בשנת 2018, השנה שטרם הקורונה. אצל נשים שיעור המועסקות שתפקידן מאפשר קידום בעבודה היה 49.1%, לעומת 45.5% בשנת 2018, כך על פי הלמ"ס. חלקן של הנשים בתפקידי ניהול במגזר הציבורי עלה מ־38% בשנת 2020 ל־42.6% בשנת 2024, הישג בדין לנשים.
השכלה גבוהה יותר מובילה מטבע הדברים גם לשכר גבוה יותר. בשנת 2022 השכר החודשי של גברים עם עד שמונה שנות לימוד היה 7,208 שקל, ושל נשים 4,809. השכר של בעלי 9־12 שנות לימוד היה 8,940 שקל, ושל נשים 5,865. בקרב בעלי השכלה של 13־15 שנות לימוד, ששקולות לרוב לתואר ראשון, שכר הגברים היה 14,866 שקל ושל נשים 8,688. בקרב בעלי 16 שנות לימוד ומעלה, כלומר תואר שני ומעלה, השכר היה 16,387 אצל הגברים ו־12,654 בקרב נשים. ההשקעה בחינוך מניבה בכל העולם.
ככל שהפער בהשכלה בין קבוצות אוכלוסייה נותר גבוה, כך יורד גם שיעור המשפחות שמצבן הכלכלי מאפשר רכישת דירה המתאימה למאפייניהן הדמוגרפיים ברמה הארצית והמחוזית. זוהי נקודה קריטית: בעלות על דירה משקפת את רמת אי־השוויון בהתפלגות העושר המרכזי של האוכלוסייה. בשנת 2012 שיעור מי שיכלו לרכוש דירה שמתאימה לדרישותיהם היה 95%, ועד שנת 2023 חלה ירידה חדה ל־64.2%. בקרב כלל משקי הבית שיעור הגרים בדירות בבעלותם בשנת 2022 היה 62.7%, וערך הדירה הממוצע היה 2.42 מיליון שקל. בעשירון השלישי שיעור הבעלות על דירה הוא 52.8%, ברביעי 60.7% (שהוא היוצא מהכלל במדרג הבעלות על דירה), בחמישי 56.6%, בשישי 70.8% ובעשירי 78% גרים בדירה בבעלותם, בשווי ממוצע של 4.046 מיליון שקל.
מה שמציל את המשק הישראלי הן בעיקר השקעות בהון מחקר ופיתוח: מלאי ההון במו"פ הגיע בשנת 2024 ל־212.2 מיליארד שקל, עלייה של 33% בתוך עשור. מה שמייחד את המשק הישראלי הוא המשך ההשקעות בחזית הטכנולוגיה והבעלות עליה. היקף מלאי ההון הנקי במונחים ריאליים של מוצרי קניין רוחני, המכיל זכויות על פטנטים, המצאות, סימני מסחר, זכויות יוצרים ויצירות, כולל מוזיקה, ספרות, רעיונות וכו', עלה בתוך ארבע שנים עד שנת 2024 ב־25.6% ל־387 מיליארד שקל לפי הלמ"ס. באותן ארבע שנים גדל המלאי הריאלי במבני מגורים ב־14% ל־1,723 מיליארד שקל; שלא למגורים ועבודות בנייה אחרות ב־20% ל־1,283 מיליארד שקל; ומכונות וציוד ב־11.4% ל־372.3 מיליארד שקל. ההשקעה בכלי רכב עלתה ב־17% באותה תקופה ל־133.1 מיליארד שקל.
אוכלוסיית ישראל גדלה בארבע השנים שעד שנת 2024 ב6.1%, כלומר ההשקעות בישראל עולות על גידול האוכלוסייה, מה שמבטיח רווחה וביטחון לתושבי ישראל בעתיד. התחום היחיד שנותר מאחור הוא משק החי והמטעים, שם המלאי הריאלי עלה בארבע שנים ב־1.6% ל־9.9 מיליארד שקל, ואתם מרגישים זאת בעלייה במחירי הסחורות החקלאיות בישראל. ישראל הגזימה בהזנחת החקלאות והכפר. להפעלת משק מודרני וחזק כמו של ישראל נדרשת אנרגיה, גם ירוקה. האנרגיה המתחדשת הגיעה בשנת 2024 ל־6.4% מסך כל אספקת האנרגיה, לעומת 4.1% בשנת 2020. עדיין לא מספיק.
משק כה מושקע בחינוך, הכשרה, השקעות וחיסכון גבוה מניב פירות גם מול חו"ל. נכסי המשק נטו בחו"ל הגיעו ל־230.5 מיליארד דולר, עלייה של 40.7 מיליארד דולר בארבע שנים, כן, גם בזמן המלחמה. הממשלה נהנית מבוננזה של המשק הישראלי: תשלומי המיסים עולים בהתמדה בשל שיפור הגבייה והעלאות המיסים ואי־עדכון מדרגות מס הכנסה, במקביל להצלחה אדירה של רפורמת "חשבונית ישראל", המקשה על הנפקת חשבוניות פיקטיביות בשל הצורך להציג "מספר הקצאה" של מס הכנסה. החוב הממשלתי והציבורי ביחס לתוצר ירד מ־71.2% בשנת 2020 ל־65.9% בשנת 2024. החוב של משקי הבית ירד מ־52.7% מהתוצר בשנת 2020 ל־50.8% בשנת 2023, הנתון האחרון שבנמצא. מדד העושר של הציבור, שהיה בשנת 2011 153.7% מהתוצר, טיפס כעבור עשור לשיא של 228% מהתוצר בשנת 2021, וירד בעקבות תחילת המלחמה והמיסים ל־210% מהתוצר בשנת 2023.
ואם עשירים יותר – אז גם עם בריאות טובה יותר. תוחלת החיים של הגברים עלתה משנת 2016 לשנת 2024 ל־81.3 שנה, מתוכן 65.9 שנה של חיים בריאים, תוספת של חצי שנת חיים בריאים. אצל נשים תוחלת החיים עלתה ב־1.2 שנים ל־85.4 שנים, מתוכן תוספת חיים בריאים של 1.7 שנים ל־66.8. גם באורח חיים בריא, הכולל תזונה ופעילות גופנית, הנשים מובילות. אורח חיים בריא מעיד על מצבו הבריאותי של האדם בעת המדידה, ונחשב כמסייע להפחית את הסיכון לסבול מבעיות בריאות בעתיד. אורח חיים בריא עלה אצל נשים בנות 21 ומעלה ל־ 18.8% בשנת 2024, לעומת 16.9% בשנת 2016. אצל גברים הייתה ירידה ל־14.9% לעומת 15.3%.
למרות הגידול באוכלוסייה הישראלית, מספר מכשירי הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) למיליון תושבים עלה מ־9.6 בשנת 2020 ל־9.8 בשנת 2024, ומספר מכשירי הדימות בתהודה מגנטית (MRI) עלה מ־5 בשנת 2020 ל־6.6 בשנת 2024. מספר הרופאים לאלף תושבים עלה בשנת 2023 ל־3.7 לעומת 3.3 בשנת 2019. מספר האחיות, שהיה בעלייה, נבלם והיה בשנת 2023 4.9 לאלף תושבים לעומת 5 בשנת 2019. הציבור בישראל גם שבע רצון מהאיזון בין העבודה לפנאי: בקרב גברים חלה עלייה מ־68.6% שבעי רצון בשנת 2020 ל־69.2% בשנת 2024, ואצל נשים ירידה מ־69% ל־67.7%. נראה שככל שנשים נכנסו לדרגות ניהול ואחריות גבוהות יותר, נותר להן פחות פנאי.
אלא שההצלחות של ישראל בשנים האחרונות במרבית התחומים לא השביעו את רצונם של ישראלים רבים, שהחלו לנטוש את הספינה הישראלית בשנת 2022 בשיעורים ניכרים. בשנת 2022 היגרו לחו"ל 37,800, וחזרו ארצה אחר שהות בחו"ל 22,300, כך שנטו עזבו 15,500; בשנת 2023 עזבו 59,400 ושבו למולדת 29,600 - נטו ירדו 29,800; בשנת 2024 בהלה מלווה בעזיבה המונית של 82,800 לעומת שיבה של 24,200 - נטו נטישה של 58,600 נפש. בסך הכל, בתוך שלוש שנים ירדו מישראל 180,000 נפש, ובגריעת החוזרים ישראל נפרדה מ־103,900 נפש.
על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2024 נטשו נטו את חיפה 1,741 יהודים ועוד 3,464 זכאי חוק השבות שנהנו מדמי קליטה ודרכון ישראלי - גויים על פי ההלכה. 1,736 יהודים נטו נטשו את ירושלים לטובת חו"ל ועוד 826 זכאי חוק השבות; 65 יהודים נטו נטשו את לוד לטובת חו"ל ועוד 96 זכאי חוק השבות; 111 נטו את נוף הגליל ועוד 222 זכאי חוק השבות; 191 את עכו ועוד 457 זכאי חוק השבות; 74 את רמלה ועוד 98 זכאי חוק השבות. תל אביב-יפו? אותה נטשו נטו לטובת חו"ל 5,220 יהודים ועוד 3,914 זכאי חוק השבות. הבריחה מתל אביב הביאה לירידה במחירי הדירות במטרופולין.
אנסה לתת סיבות מספר לנטישת הספינה הישראלית. מבחינה כלכלית עבור משקי הבית, בריחת הדירות מהישג יד הייתה קריטית. הציבור הרחב אינו יכול לרכוש דירות ולהקים משפחה כבחלומו, וגם כשהוא רוכש דירה, משתעבד לאורך עשרות שנים. סיבה שנייה היא כי חלק מהיורדים הם למעשה טרמפיסטים שעלו לישראל מכוח חוק השבות, זכו לדרכון ישראלי וסל קליטה, הסתדרו, התעשרו ממכירת הדירות שרכשו גם בסיוע ממשלתי, וחזרו לחו"ל. ישראל עבורם הייתה מקפצה של פראיירים. הסיבה השלישית היא כי נקעה נפשם של חלק מהציבור מהוויכוחים הפוליטיים.
נושא כן־ביבי־לא־ביבי מחזיק את מרבית השיח היומי, ולציבור נמאס. סיבה רביעית היא תשלום עול המיסים הכבד, שבין היתר נועד לסבסד ולהחזיק חברה חרדית פרזיטית, שרובה בקרב הגברים אינה יצרנית, אלא דווקא נצלנית. זוהי חברה גלותית בישראל עם ערכי המאה ה־19, המסרבת להשתתף בעול המלחמה והמילואים. עם חוק יסוד לימוד תורה שאושר השבוע במליאת הכנסת, חוק מגוחך, הגיעו מים נודפי ריח רע עד נפש.
התרעות פיקוד העורף