בהצגת הפרויקט, הסביר ברק כי המיקוד האמריקאי עבר מהסוגיה הגרעינית האיראנית לביטחון מיצר הורמוז, שהפך למוקד הנוכחי. הוא ציין כי הפרויקט אינו מוגבל ללבנט ולמפרץ אלא משתרע עד למסדרון המרכזי המחבר את טורקיה, אזרבייג'ן, טורקמניסטן ומרכז אסיה, ובכך מאפשר הובלת כמויות גדולות של גז וסחורות לאירופה.
המטרה היא לבנות מערכת אזורית חדשה המבוססת על תלות הדדית כלכלית ומסחרית ולא על סכסוכים צבאיים, וליצור מרקם חדש של שיתוף פעולה אזורי.
מקורות פוליטיים יודעי דבר אמרו לאל-נשרה כי מה שהציע ברק נראה כפרויקט מבטיח ומפתה עבור קבוצת מדינות שנחשבו לתחומי השפעה מרכזיים עבור טהרן, דהיינו עיראק, סוריה ולבנון, לאור ההימור שמדינות אלו יעדיפו, לנוכח תמריצים כספיים עצומים, להתרחק עוד יותר מאיראן ולעסוק בפרויקט בהובלת ארצות הברית בשיתוף פעולה עם טורקיה, המבוסס גם הוא על התמורות הפוליטיות בשלוש המדינות המבקשות להחליש את השפעתה של טהרן.
אותם מקורות מציינים כי הפרויקט מוצג כאינטרס אזורי וגלובלי, המבוסס על ההשלכות הנובעות משימושה של איראן בקלף מצר הורמוז בהתמודדות עם המלחמה נגדה, במיוחד לאחר שקלף זה נתפס כחשוב יותר מכל פצצה גרעינית, וחשיבותו התחזקה בשל יכולתה של איראן, באמצעות תנועת " אנצאר אללה" התימנית, להשפיע גם על מציאות מיצרי באב אל-מנדב.
עם זאת, בחינת הפרויקט באופן מעשי מעלה שאלות קשות לגבי היתכנותו, במיוחד לאור העובדה שברק דיבר על מועד אחרון של שנתיים להפחתת התלות במצי הורמוז, בנוסף למאמצי ארצות הברית לדחוף את ממשלות עיראק וסוריה להתחיל בעבודות על צינור קירקוק-בניאס.
חוגים כלכליים העוקבים אחר המצב מאמינים שלפרויקט יש סיכוי גבוה להצלחה, בהתחשב בהשלכות המלחמה על השווקים הגלובליים. טבעי שארצות הברית תחפש חלופות. עם זאת, הם מצביעים על מכשול עיקרי: הצורך בסביבה ביטחונית יציבה ואמינה. "חברות גדולות מהססות להשקיע רבות באזור שבו המצב עלול להתפרץ בכל רגע", הם טוענים, ומעלים את השאלה האם וושינגטון יכולה לספק תנאי זה.
מקורות פוליטיים שבים להעלות שאלות הקשורות לאיזונים הפוליטיים והצבאיים באזור, החל מעמדה של ישראל בפרויקט, במיוחד לאור העובדה שיש לה הסתייגויות רבות מהתנהגותו של ברק עצמו, ולא כל כך ביכולתה של טהרן להשפיע על סוריה, עיראק ולבנון, במיוחד לאור העובדה שהיא תבקש באופן בלתי נמנע להכשיל כל פרויקט שמטרתו להשתלט על מקור הכוח העיקרי שלה, בין אם באמצעים פוליטיים ובין אם באמצעים צבאיים, בנוסף לעובדה שהמצב הביטחוני במדינות אלו נותר שביר בפועל.
בסופו של דבר, מקורות אלה מטילים ספק האם מטרת הפרויקט היא לבנות שלום אזורי המבוסס על אינטרסים כלכליים, או להצית סכסוכים פנימיים במדינות הנוגעות בדבר, מבלי להתעלם מהאפשרות שהוא יכול להיות קלף מיקוח במשא ומתן המתמשך עם איראן, במיוחד משום שיעילותו נותרה קשורה לתוצאות המצב בהורמוז.
התרעות פיקוד העורף