על פי דיווחים בבלומברג ובתקשורת הטורקית, ההודעה הטורקית מסמיכה למעשה את ספינת המחקר הסיסמי "אורוץ' רייס" לבצע סקרים מקיפים לאורך תוואי הצינור המתוכנן עד סוף חודש אוגוסט. עבודה אינטנסיבית זו מגיעה בעקבות מזכר הבנות שנחתם ב-10 ביולי השנה בין טורקיה לבין "הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין" , אשר מתניע הלכה למעשה את ההכנות ההנדסיות ואת בנייתו של הצינור התת-ימי.
הודעות האזהרה מסוג Navtex הן שידורי בטיחות ימיים בינלאומיים שגרתיים, המשמשים לרוב להתרעה בפני ספינות על פעילויות שונות באזור, כגון תרגילים צבאיים או סקרים מדעיים. אולם, בנסיבות הנוכחיות, ההודעה הטורקית האחרונה מעוררת זיכרונות לא נעימים מהמשבר הימי הממושך והמתוקשר שפרץ בין טורקיה ליוון בשנת 2020.
באותה תקופה, הודעות אזהרה מתחרות על חקר סיסמי העלו באופן חסר תקדים את המתיחות במזרח הים התיכון. הסכסוך דאז החריף כאשר טורקיה שלחה את אותה ספינת מחקר בדיוק, ה"אורוץ' רייס", לאזורים שיוון רואה בהם כחלק בלתי נפרד מהמדף היבשתי והאזור הכלכלי הבלעדי שלה. יוון זעמה וטענה כי הסקרים מפרים את ריבונותה, מה שהוביל אותה להוציא הודעות נגד. מנגד, אנקרה התעקשה כי הפעילות נעשית בשטחה הריבוני לחלוטין.
פרויקט צינור הגז הטבעי בין טורקיה לצפון קפריסין נועד בראש ובראשונה לחזק משמעותית את ביטחון האנרגיה של קפריסין הטורקית, תוך החלפת דלקים נוזליים ומזהמים המשמשים כיום לייצור חשמל, בגז טבעי נקי יותר. מעבר לכך, מומחים מציינים כי המהלך מניח את התשתית למסדרון אסטרטגי שעשוי בעתיד להעביר גז ממזרח הים התיכון ישירות לאירופה דרך טורקיה.
על פי הצהרתו של שר האנרגיה ומשאבי הטבע של טורקיה, אלפרסלן ביירקטאר, המערכת העתידית תכלול קו תמסורת באורך של 101 קילומטרים - 97 קילומטרים מתוכם בים ועוד 4 קילומטרים ביבשה. הצינור יחבר את העיר אנמור, השוכנת על חוף הים התיכון של טורקיה, עם תחנת הכוח טקנג'יק שמזרחית לקירניה. הפרויקט מתוכנן לכלול שני צינורות תת-ימיים מקבילים בקוטר 56 סנטימטרים, בעלי יכולת להעביר גז בשני הכיוונים. על פי גורמים רשמיים, השלמת עבודות ההנדסה המורכבות מתוכננת לסוף שנת 2026, והצינור עצמו יחל לפעול מבצעית בשנת 2028. נכון לשלב זה, עלות הבנייה המדויקת של המיזם טרם פורסמה.
התרעות פיקוד העורף