חבילת הרכש המאסיבית הזו משלבת בתוכה את המיטב שיש לתעשיות הביטחוניות של ישראל להציע. על פי הדיווחים, הנדבך המרכזי של התוכנית יכלול את מערכות "קלע דוד" ו"ספיידר" מתוצרת רפאל, לצד מערכת "ברק MX" שפותחה על ידי התעשייה האווירית. מערכות אלו צפויות לספק הגנה רב-שכבתית מפני מגוון איומים מתקדם במרחבים שונים.
אולם ההצטיידות היוונית לא נעצרת רק בטילים מיירטים. גורמים המעורים בפרטים מסרו לעיתון היווני כי המועצה צפויה לאשר גם רכש נרחב של כלי טיס בלתי מאוישים וטכנולוגיות נוספות. בין המערכות שיאושרו ניתן למצוא מערכות V-BAT למשימות מעקב טקטי של כוחות היבשה, כטב"מים מתקדמים מסוג "הרון" (Heron) עבור חיל האוויר, צוללות זעירות מדגם Victa ליחידות המבצעים המיוחדים ומטוסי תובלה כבדים מדגם C-390 מילניום.
אישור המועצה מהווה את החותמת הרשמית האחרונה שנדרשת לפני הוצאתה לפועל של עסקת החימוש הגדולה ביותר של יוון בעשור האחרון. מטרת היוזמה, כפי שמשתקף מתמהיל הרכש, היא להגן על תשתיות אזרחיות וצבאיות קריטיות באיים וביבשת מפני קשת רחבה של איומים מודרניים – החל מטילים בליסטיים ותקיפות אוויריות, ועד למערכות אוטונומיות מתנפצות ואיומי סייבר.
ימים ספורים לאחר ישיבת המועצה, נציגי אגף הסיוע הביטחוני של משרד הביטחון הישראלי צפויים לנחות באתונה כדי לחתום רשמית על החוזים מול מנהלת הרכש של יוון. אחת המשוכות המרכזיות במשא ומתן המורכב הייתה הדרישה היוונית הנוקשה לשיתוף התעשייה המקומית ב-25 אחוזים לפחות מתקציב התוכנית. פשרה בנושא זה הושגה לבסוף, וחברות יווניות - ביניהן התעשייה האווירית ההלנית ו"אינטרקום דיפנס" - ייצרו רכיבים מרכזיים כגון זבילי שיגור ואף יקימו קו ייצור מקומי מצפון לאתונה. כמו כן, התעשייה היוונית תסייע בפיתוח מרכז השליטה והבקרה של התוכנית ותשולב בשרשראות האספקה העולמיות של רפאל והתעשייה האווירית.
התרעות פיקוד העורף