ישראל מקבלת מארה"ב עדכונים על איראן - ויש לה 3 שאלות חשובות

ארה"ב ממשיכה לעדכן את ישראל על הצעדים הבאים שלה באיראן - בין היתר כדי לאפשר היערכות לתגובה אפשרית כלפי העורף הישראלי. כעת מבקשים בירושלים לדעת לאן טראמפ מוביל - ומה יידרש מישראל

אנה ברסקי צילום: פרטי
עקבו אחרינו
בנימין נתניהו, דונלד טראמפ
בנימין נתניהו, דונלד טראמפ | צילום: REUTERS/Kevin Lamarque
3
גלריה

בישראל מייחסים חשיבות רבה לעצם העדכון המוקדם. המסר האמריקאי נועד לאפשר לישראל להיערך מבעוד מועד להתפתחויות האפשריות בעקבות התקיפה. עצם מסירתו מלמדת כי ערוצי התיאום הצבאי והמודיעיני בין ירושלים לוושינגטון ממשיכים לפעול באופן הדוק, גם כאשר ישראל אינה צד גלוי בלחימה וגם על רקע סימני אי-הוודאות בדרג המדיני.

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו
דונלד טראמפ, בנימין נתניהו | צילום: REUTERS/Jonathan Ernst

לפי ההערכה בישראל, העדכון נועד בראש ובראשונה לאפשר היערכות לתגובה איראנית: תיאום בין מערכי ההתרעה וההגנה האווירית, התאמת תמונת המודיעין והיערכות לאפשרות שהתגובה האיראנית תחרוג מהזירה האמריקאית ותופנה גם כלפי ישראל או כלפי בעלות בריתה של ארצות הברית באזור. בירושלים מבינים כי ככל שהתקיפות האמריקאיות יעמיקו, כך תגדל גם הסכנה שטהרן תרחיב את מעגל המטרות.

לצד האינטרס להישאר בחוץ, בירושלים עוקבים אחר פער אפשרי בין היעדים הישראליים ליעדים האמריקאיים. וושינגטון מציגה את המערכה בראש ובראשונה כהגנה על חופש השיט ועל הביטחון האזורי. בישראל מבקשים לדעת אם הלחץ הצבאי ישמש גם לפגיעה משמעותית יותר בתוכנית הגרעין ובמערך הטילים של איראן. זו אחת הסוגיות המרכזיות בשיח עם האמריקאים, גם אם הדרג המדיני נמנע לפי שעה מלדבר עליה בפומבי.

בדרג המדיני מבקשים לקבל תשובות גם לגבי נקודת הסיום שטראמפ מציב לעצמו. בירושלים חוששים מתרחיש שבו ישראל וארצות הברית יהיו מתואמות היטב בשלב התקיפות, אך יגלו פערים דווקא בשלב שבו וושינגטון תבקש לעצור, לפתוח מחדש ערוץ דיפלומטי או להסתפק בהסדר מוגבל. מבחינת ישראל, הפסקת המערכה בלי פגיעה עמוקה ביכולת הגרעינית ובמערך הטילים עלולה להותיר את האיום המרכזי על כנו.

ברקע למגעים המדיניים, ארצות הברית השלימה את הלילה ה-12 ברציפות של תקיפות באיראן. פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית מסר כי המערכה נועדה להמשיך ולשחוק את יכולתה של איראן לאיים על ספנות אזרחית ועל כלי שיט מסחריים. השימוש ב-B-1 הרחיב מאוד את סל האפשרויות של טראמפ: המפציץ מסוגל לשאת כמות גדולה במיוחד של חימוש מדויק ולתקוף כמות רבה של מטרות בגיחה אחת.

מפציץ B-1 של צבא ארצות הברית
מפציץ B-1 של צבא ארצות הברית | צילום: REUTERS/Issei Kato

בישראל מנסים להבין אם הכנסת המפציץ למערכה נועדה להגדיל את היקף התקיפות נגד מערכי הטילים, ההגנה האווירית והפיקוד של משמרות המהפכה, או שהיא מסמנת הכנה לפגיעה במטרות עמוקות ורגישות יותר. הימנעות הפנטגון מחשיפת רשימת המטרות המלאה מעוררת עניין בירושלים ומקשה להעריך אם האמריקאים כבר עברו לשלב חדש.

אחת האפשרויות שמעסיקות את מקבלי ההחלטות היא תקיפה אמריקאית במתחם התת-קרקעי באזור נתנז, המכונה "הר המכוש", שעשוי לשמש לפעילות הקשורה לצנטריפוגות ולאורניום מועשר. לפי שעה, בוושינגטון טרם התקבלה הכרעה סופית בעניין תקיפת האתר, אך לאחר האיום הפומבי של טראמפ והפעלת המפציצים הכבדים, בירושלים מתייחסים לכך כאל תרחיש שמחייב היערכות.

במערכת הביטחון עוקבים גם אחר ההתפתחויות בים האדום. ההתקפות שמבצעים החות'ים נגד כלי שיט סעודיים, לצד הלחץ האיראני במצר הורמוז, מעלות אפשרות להפעלת לחץ בו-זמנית על שני נתיבי השיט המרכזיים באזור. התרחבות כזו עלולה לחייב את ארצות הברית לפצל כוחות ומשאבים, ולהשפיע על סדרי העדיפויות המבצעיים שלה גם בזירה האיראנית.

בירושלים מבקשים כעת תשובות לשלוש שאלות: מהו היעד האמריקאי הסופי, היכן עובר קו העצירה של טראמפ, ומה יידרש מישראל אם איראן תגיב בעוצמה. לפי שעה, ישראל אינה משתתפת בתקיפות, אך היא מעורבת עמוקות בהיערכות: מקבלת עדכונים, מחליפה מודיעין, מתאמת צעדים ומכינה את מערכי ההגנה לאפשרות שהמהלך האמריקאי הבא ישנה את כללי המשחק.

תגיות:
ארצות הברית
/
ישראל
/
צבא ארה"ב
/
תוכנית הגרעין האיראנית
/
דונלד טראמפ
/
תקיפה באיראן
/
מטוס B-1
/
הגנה אווירית
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף