נוימן הזעיק את אנשי רשות הטבע והגנים ואת הגורמים האחראים על הירקון. לדבריו, הם קבעו כי ניתן לייבש זמנית את האזור באמצעות סוללות עפר, אך העריכו את העלות בכשלושה מיליון שקלים והזהירו כי חסימת הזרימה עלולה להביא למותם של דגים ובעלי חיים נוספים במים. למרבה המזל, התוכנית לא נדרשה.
ביום ה-29 לחיפושים ישבו מפקדי המחוז בישיבה ברמלה. במהלך הישיבה קיבל יגאל קוטלר דיווח מן הירקון: צוללן מצא מזוודה. לא הייתה זו המזוודה הראשונה שנמשתה מן הנחל. במשך החיפושים נמצאו תיקים וחפצים רבים, משום שהירקון שימש במשך שנים מקום שאליו השליכו אנשים ציוד שלא רצו בו. אלא שהפעם היה פרט אחר: המזוודה הייתה בגוון בורדו-אדום.