גם בהסתכלות רחבה יותר ניכרת היחלשות של השקל. "בחודש האחרון התחזק הדולר בכ-2.6% מול השקל, ובשלושת החודשים האחרונים השלים עלייה של כ-4%. גם היורו רשם עלייה חודשית של כ-3.8%, אך מתחילת השנה הוא עדיין חלש בכ-5.6% מול המטבע הישראלי", אומר רן סיני, הכלכלן הראשי של אולטרה פיננסים, ומסביר כי הגורם המרכזי שממשיך להכתיב את כיוון המסחר הוא הזירה הגיאופוליטית. "ההסלמה המחודשת בעימות בין ארה"ב לאיראן מחזירה את המשקיעים לנכסי מקלט, ובראשם הדולר, ומפחיתה את התיאבון לסיכון במטבעות של כלכלות קטנות ופתוחות כמו ישראל".
השקל נהנה בעבר ממעמד של מטבע חזק, בין היתר בזכות זרימת השקעות לישראל והיקפי יצוא גבוהים. בתקופה הנוכחית, לעומת זאת, הוא מושפע במידה רבה יותר מעליית פרמיית הסיכון האזורית.
עם זאת, סיני מדגיש כי היחלשות המטבע אינה תופעה ישראלית בלבד. גם בשווקים מתעוררים אחרים, ובהם הודו, נרשמו בתקופה האחרונה יציאות הון ולחצים על המטבע המקומי. "כאשר אי-הוודאות העולמית גוברת, המשקיעים נוטים לצמצם חשיפה למטבעות הנתפסים כמסוכנים יותר ולעבור לדולר".
במקביל, ההתפתחויות האחרונות בשוק הין המחישו כי בנקים מרכזיים אינם מהססים להתערב כאשר התנודתיות בשוקי המט"ח מתגברת. ארה"ב ויפן פעלו לבלימת היחלשות המטבע היפני, שהתקרב לרמות שפל היסטוריות.
"בישראל ראינו גישה דומה כאשר בנק ישראל התערב בשוק המט"ח כדי לרכך תנודות חדות ולשמור על יציבות השווקים", אמר סיני. לדבריו, הבנק המרכזי עשוי להמשיך לפעול במקרה של תנודות חריגות, אך התערבות כזאת אינה בהכרח מספיקה כדי לשנות את כיוון המסחר לאורך זמן.
לצד המתיחות הביטחונית, חלק מהשינויים בשער החליפין נובעים גם מגורמים טכניים. אלה כוללים איזון מחדש של תיקי השקעות, התאמות שמבצעים גופים מוסדיים ושינויים בחשיפה למטבע חוץ. שילוב הגורמים הביא לכך שהשקל, שנסחר לפני כמה חודשים ברמות חזקות משמעותית, הפך בתוך זמן קצר לאחד המטבעות שנחלשו באופן בולט ביחס לדולר.
"בשורה התחתונה, כל עוד המתיחות בין ארה"ב לאיראן ממשיכה ללוות את השווקים, קשה לראות את הדולר חוזר במהירות אל מתחת לרף 3 השקלים. גם אם יירשמו תנודות קצרות טווח בעקבות הצהרות מדיניות או התפתחויות דיפלומטיות, הכיוון בטווח הקרוב ימשיך להיגזר בראש ובראשונה מהזירה הגיאופוליטית".
"במקביל, בנק ישראל צפוי להמשיך לשמש גורם מייצב שיפעל במקרה של תנודות חריגות, אך לא בהכרח ישנה את המגמה כל עוד רמת אי-הוודאות הביטחונית נותרת גבוהה. גם בזירת היורו-שקל לא צפויות דרמות עצמאיות - הכיוון ימשיך להיקבע בעיקר ע"י ההתפתחויות הגיאופוליטיות ולא ע"י גורמים מאקרו-כלכליים מקומיים."
התרעות פיקוד העורף