זה לא קורה לנו הרבה - אבל הסדרה הזאת שונה בנוף המוכר

הפרק הראשון זורק את זואי סלדנה למלחמה באוקראינה, עם מאות רחפנים ושוחות בוציות, והשני עובר בחדות לעולם של חטיפות, התנקשות וריגול. האם "לביאה" של שרידן סוף סוף מצאה את עצמה?

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
עקבו אחרינו
זואי סלדנה בסדרה "לביאה"
זואי סלדנה בסדרה "לביאה" | צילום: באדיבות סלקום TV
5
גלריה
אחרי שתי עונות מאכזבות העונה ה-3 נראית מדהים
אחרי שתי עונות מאכזבות העונה ה-3 נראית מדהים | צילום: באדיבות סלקום TV

מאחורי השם עומדת גם השראה אמיתית. Team Lioness הייתה תוכנית של הצבא האמריקאי בעיראק, שבמסגרתה צורפו חיילות ליחידות בשטח כדי לבצע משימות שחיילים גברים התקשו לבצע בשל מגבלות תרבותיות. שרידן לקח את הרעיון והרחיב אותו לעולם בדיוני של CIA, ריגול והסתננות.

מלחמת הכוכבים פוגשת את מלחמת העולם הראשונה

הסיבה שהפתיחה הזאת כל כך מבטיחה לעונה השלישית היא לא רק עוצמת האקשן. היא מרגישה כמו שינוי שפה - ואחת מסצנות המלחמה המרשימות שנראו לאחרונה בטלוויזיה.

ניקול קידמן וזואי סלדנה מתוך ''לביאה''
ניקול קידמן וזואי סלדנה מתוך ''לביאה'' | צילום: באדיבות סלקום TV

קשה לחשוב על דרך טובה יותר לתאר את מה ששרידן עושה כאן. מצד אחד, הכול נראה כאילו נלקח ממלחמת העולם הראשונה: שוחות, בוץ, הסתערויות וקרבות מטווח קצר בתוך מנהרות מאובקות. מצד שני, מעליהם נמצאת הטכנולוגיה של המאה ה-21 - מאות רחפנים שהופכים את השמיים לחזית נוספת. פתאום המלחמה אינה מתנהלת רק על הקרקע: גם השמיים הם שטח אויב.

"לביאה" לא רק מספרת לנו שהמלחמה השתנתה; היא גורמת לנו להרגיש את זה. האיום כבר לא נמצא רק מול החיילים. הוא יכול להגיע מלמעלה, בלי אזהרה. וברגעים הטובים ביותר קשה שלא לחשוב על "סיקאריו" - אותה יכולת להפוך פעולה צבאית למשהו מאיים, גס וכמעט חונק.

האם נמצאה היורשת של ''הומלנד''?
האם נמצאה היורשת של ''הומלנד''? | צילום: באדיבות סלקום TV

ואז שרידן מוריד את הווליום ומעלה את המתח

אבל הפרק השני לא מנסה להתחרות בזה. הוא עושה בדיוק ההפך: אחרי פרק ראשון רועש, מיליטנטי ופיזי, "לביאה" מורידה את הווליום - ומעלה את המתח. הפרק הראשון הוא מלחמה. הפרק השני הוא ריגול.

הראשון פיזי, רועש וגס. השני שקט יותר, מחושב ומותח. הראשון גורם לך להיצמד לכיסא בגלל מה שאתה רואה; השני עושה את זה בגלל מה שאתה חושש שעומד לקרות.

ובתוך כל זה מגיעה סצנת חטיפה אלימה, גסה וברוטאלית מהסוג שכמעט נעלם מהטלוויזיה המיינסטרימית. בלי להיכנס לפרטים שיפגעו בחוויית הצפייה, אפשר לומר ששרידן מרשה לעצמו כאן לשבור כמה מוסכמות: הוא לא מרכך את הרגע, לא עוטף אותו באסתטיקה הוליוודית ולא מנסה להגן על הדמויות שלו מהצדדים המכוערים באמת של עולם הריגול.

טיילור שרידן (מימין) גם משחק בסדרה
טיילור שרידן (מימין) גם משחק בסדרה | צילום: באדיבות סלקום TV

זו לא סצנה שנועדה רק לזעזע. היא מזכירה ששרידן מוכן לקחת את הדמויות שלו למקומות שסדרות אקשן אחרות מעדיפות לעקוף. וזה בדיוק החיבור שהיה חסר ל"לביאה". הסדרה תמיד רצתה להיות גם סדרת אקשן וגם מותחן ריגול, אבל לא תמיד הצליחה לחבר בין שני הצדדים. כאן, בשני פרקים עוקבים, היא סוף סוף מוכיחה שהיא יכולה לעשות את שניהם. הפרק הראשון מעלה את הרף בעוצמה. הפרק השני מעלה אותו בחוסר הנוחות.

תגיות:
טלוויזיה
/
הומלנד
/
אוקראינה
/
תרבות
/
ניקול קידמן
/
סדרות חדשות
/
צפיית הבינג'
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף