לדבריו, "החניקה תהיה מוחלטת", כאשר המטרה היא לא רק לפגוע באיראן באופן ישיר, אלא גם להרתיע מדינות אחרות, חברות, ובנקים בינלאומיים מלקיים איתה קשרים. "הם בעצם יוכלו לכפות את זה על כולם. כל מדינה או ארגון או חברה או בנק או חברת ספנות או חברת תעופה וכו', שתעבוד עם האיראנים, תוחרם על ידי ארצות הברית. ואף אחד לא רוצה להתעסק איתם, כי הם בעצם המעצמה הכי גדולה", הוא אומר.
ההיגיון מאחורי המהלך, לדבריו, נשען בראש ובראשונה על כוחה של ארצות הברית במערכת הפיננסית העולמית. חברה שתבחר להמשיך לסחור עם איראן עלולה למצוא את עצמה תחת סנקציות אמריקאיות, כשהמשמעות מבחינתה היא פגיעה ביכולת לסחור בדולר, לבצע תשלומים ולפעול מול המערכת הפיננסית האמריקאית. "המערכת הפיננסית העולמית מושתתת על הדולר, שמהווה כ-60% מהתשלומים ומההעברות בעולם, ובנוסף הם גם שולטים ב-SWIFT, מערכת העברת כספים בין המדינות".
"כל התשלומים, הטריליונים שעוברים היום - רובם במערכת הזאת, והאמריקאים הוציאו את רוסיה ואת איראן לפני כן מה-SWIFT לכן המדינות האלה שוקעות. גם רוסיה שוקעת, למשל, מי שרוצה להעביר כסף מהארץ לקרוב שלו ברוסיה לא יכול לעשות זאת – כך ארה"ב תחנוק את איראן באותו האופן", הסביר.
"זו מלחמת עולם כלכלית"
מעוז טוען כי הלחץ לא יסתכם רק בתחום הפיננסי. "מי שיקנה מהם נפט, יוחרם. מי שימכור להם למשל ציוד לקידוח, יוחרם. חברות תעופה, ספנות, בנקים, תהיה פה חניקה מלאה שלהם. כולל מדינות ערביות שהן ביחסים טובים עם האיראנים, גם הן תיפגענה - זה בעצם כמו מלחמת עולם שעושים עליהם. זו מלחמת עולם כלכלית", הוא אומר.
המשמעות היא, שאם ארצות הברית תחליט להדק את הפיקוח גם על החברות והגופים הטורקיים שעוסקים במסחר עם איראן, טורקיה עלולה למצוא את עצמה בפני בעיה משמעותית. "הנפגעת העיקרית תהיה טורקיה", הוא מעריך.
האם ארדואן ייסוג?
לטענתו, אם טורקיה תנסה לעקוף את הסנקציות באמצעות חברות קש או נתיבי סחר חלופיים, היא עלולה להסתכן בסנקציות אמריקאיות נוספות. בין היתר הוא מצביע על הקשרים המסחריים בין איראן, ארמניה וטורקיה ועל האפשרות שנתיבי סחר באזור יהפכו למוקד של מאמצי האכיפה האמריקאיים.
"לדעתי גם ארמניה, שנמצאת בקשרים מסחריים טובים עם איראן, תיפגע מהסנקציות, אני בעצמי ראיתי במו עיניי את המשאיות האדירות של הנפט שבאות מאיראן לארמניה", הוא מוסיף.
הנפט, הזהב והביטקוין
לצד המערכת הבנקאית והסחר הבינלאומי, הוא מצביע על שלושה תחומים שלדבריו עשויים להפוך למרכזיים במאבק: זהב, נפט ובלוקצ'יין. לדבריו, ככל שהגישה של איראן למערכת הפיננסית המסורתית תיחסם, היא עלולה לחפש יותר ויותר דרכים חלופיות להעברת כספים.
עם זאת, הוא מודה כי הוא אינו מומחה לתחום ואינו יודע כיצד יפעלו הרשויות האמריקאיות מול השימוש בקריפטו. לדבריו, היכולת לעקוב אחר העברות בבלוקצ'יין עשויה להפוך גם את הזירה הזאת למוקד של מאבק בין איראן למערב. כך או כך לטענתו, מבחינת ארה"ב, סנקציות כלכליות הן דרך זולה יחסית להפעיל לחץ על איראן לעומת מלחמה צבאית ממושכת.
"כבר ראינו בעבר שסנקציות ולחץ כלכלי יכולים לעבוד", הוא מציין, "בדרום אפריקה זה קרה עם משטר האפרטהייד, ובסופו של דבר הוא נפל. לכן אני חושב שגם במקרה של איראן, אם המערב יגלה סבלנות ויתמיד בסנקציות, הלחץ הכלכלי יכול להביא לתוצאה משמעותית".
"מי שיקרוס זו איראן"
"איראן תקרוס בין שישה לתשעה חודשים", הוא מסכם, יחד עם זאת הוא מדגיש כי מדובר בתרחיש שתלוי בהתמדה של ארצות הברית ובשיתוף פעולה של מדינות המערב. "התנאי הוא שטראמפ ילך על זה עד הסוף, וששאר מדינות המערב יתיישרו", הוא אומר.
לדבריו, הסנקציות עשויות להתמקד בחמישה תחומים מרכזיים: ים, תעופה, תקשורת, נפט ובנקאות. אלא שהאפקט, לטענתו, לא יהיה מיידי. "אין כפתור שלוחצים עליו וזה קורה מיד. זה לא עובד ככה. צריך סבלנות", הוא אומר.
מבחינת ישראל, הוא סבור שמדובר בהתפתחות חיובית, משום שהפעלת לחץ כלכלי עשויה להחליף חלק מהעימות הצבאי. "אני חושב שזה טוב מאוד עבור ישראל. פחות מלחמות, יותר מלחמה כלכלית", הוא אומר.
בסופו של דבר, לדבריו, השאלה הגדולה אינה רק האם איראן תצליח לשרוד את הסנקציות, אלא עד כמה ארצות הברית תהיה נחושה להפעיל אותן לאורך זמן, ועד כמה מדינות כמו טורקיה, סין, הודו ופקיסטן יהיו מוכנות לשלם מחיר כדי להמשיך ולשמור על קשריהן עם טהרן.
אם וושינגטון אכן תצליח לייצר חזית מערבית אחידה, ההערכה שלו היא שהלחץ על איראן ילך ויגבר. אבל הדרך לשם עשויה לעבור דרך זעזועים גם במדינות שמקיפות אותה, ובראשן טורקיה.
התרעות פיקוד העורף