"כל סוף שנה מערכת המודיעין של הצבא, מוסד, שב"כ, מתכנס עם הקבינט ומציגה את הערכת המודיעין לשנה הקרובה, והשאלה המרכזית שעולה מהן הסיבות למלחמה. ובמשך שנים, עד כולל דצמבר 2022, ההערכה הייתה סבירות למלחמה נמוכה", מספר איילנד. "וביוני-יולי 23', חליוה אמר: רגע, אני משנה דעתי. ההערכה שלי שהסיכוי למלחמה הוא נמוך משתנה, ואני חושש ממלחמה רב-זירתית".
הדברים נאמרו, לדבריו, במסגרת התייעצות שקיים חליוה לקראת הצגת הערכת המודיעין המעודכנת. "חליוה כינס התייעצות עם שמונה בכירים לשעבר. היו בהם ארבעה ראשי אמ"ן לשעבר: אהוד ברק, בוגי יעלון, עמוס ידלין ואדם נוסף. וארבעה ראשי אגף מבצעים לשעבר, ביניהם עבדכם הנאמן, אני", אמר. לדברי איילנד, חליוה הציג בפניהם שתי סיבות מרכזיות לשינוי בהערכת המצב.
הראשונה הייתה ההתעצמות האיראנית ויכולותיהם של ארגוני הטרור והשלוחים של איראן באזור. איילנד מתאר כיצד "טבעת האש" סביב ישראל הפכה מרעיון ליכולת מבצעית ממשית, כאשר חיזבאללה, חמאס, המיליציות הפרו-איראניות בעיראק ובסוריה והחות'ים בתימן צברו יכולות משמעותיות.
בין היתר, חליוה הצביע על התפשטות הנשק המדויק ועל מוכנותם של כוחות הפשיטה. "גם של חיזבאללה, שנקרא רדואן, וגם של עזה, שנקראת נוח'בה, היו במוכנות מבצעית גבוהה", מספר איילנד. הסיבה השנייה, לדבריו, הייתה המצב הפנימי בישראל והמשבר סביב המהפכה המשפטית, שלדברי חליוה השליך גם על מצבו של צה"ל.
איילנד מספר כי הדברים ששמע באותה פגישה לא השאירו אותו אדיש. הוא ביקש מחליוה אישור להעמיק בתמונת המודיעין, ובילה יום שלם באגף המודיעין ובחטיבת המחקר, שם למד את היכולות של איראן וחיזבאללה.
"אני די נדהמתי מהעוצמה הטכנולוגית של האויבים, בדגש על חיזבאללה ואיראן. למדתי את היכולות שלהם ונעשיתי חרד עוד יותר", אמר, "הגעתי למסקנה שמדינת ישראל עלולה להיות תוך חודשים ספורים, סוף 23', תחילת 24', בפני לא רק מלחמה, ולא רק מלחמה אזורית, אלא מלחמה קיומית".
וכאן מגיע החלק המשמעותי ביותר בחשיפה של איילנד. הוא לא הסתפק בהבנה פנימית של הסכנה. הוא ביקש להיפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. "ביקשתי פגישה עם ראש הממשלה, ונפגשתי איתו. אני מכיר אותו 24 שנים, עבדתי איתו, הכרתי אותו גם דרך יוני נתניהו, יש לנו שעות רבות יחד, גם כשהייתי ראש המל"ל. הוא מעריך אותי ואני מאוד מעריך אותו".
ב-16 באוגוסט 2023 נפגש איילנד עם נתניהו בארבע עיניים בקריה. "נפגשנו בקריה בארבע עיניים, כמו שאני יושב איתך, במשך שעה, ובו אני מעט מסביר לו את הסכנות הביטחוניות, כי הרי הוא שומע מאנשים יותר מוסמכים ממני, אבל באתי מוכן עם הצעה לפשרה ולרשימת פשרות בתחום הרפורמה המשפטית שחשבתי שהוא יכול לקבל אותן, וגם חשבתי שהצד השני מוכן לבדוק אותן". לדבריו, הוא האמין כי ניתן להגיע להסכמות שירגיעו את המשבר הפנימי ויחזקו את ישראל מול האתגרים הביטחוניים.
כלומר, על פי עדותו של איילנד, ראש הממשלה עודכן בתקופה הזו לא רק על הקרע הפנימי ועל השלכותיו האפשריות על צה"ל, אלא גם על תמונת הסיכונים הביטחונית ועל שינוי ההערכה ביחס לאפשרות של מלחמה.
התרעה שהגיעה לראש הממשלה
החשיפה של איילנד אינה מנקה את חליוה מאחריות למחדל. להפך. איילנד אומר באופן מפורש כי הביקורת הקשה נגד ראש אמ"ן לשעבר מוצדקת. "בוודאי, בוודאי", הוא משיב כאשר הוא נשאל אם הוא מסכים עם הטענות הקשות נגד חליוה. "גם הוא מסכים, אגב".
אבל לצד האחריות של חליוה ושל מערכת הביטחון, איילנד מציג בפודקאסט נדבך נוסף בשאלת אחריותו של הדרג המדיני. לדבריו, ראש אמ"ן זיהה סכנה הולכת וגוברת ארבעה חודשים לפני 7 באוקטובר. איילנד עצמו, לאחר שנחשף לתמונת המודיעין, הגיע למסקנה שהמדינה עלולה לעמוד בפני מלחמה קיומית. ובהמשך, הוא עצמו נפגש עם ראש הממשלה והתריע בפניו.
הדברים שמביא איילנד מוסיפים עוד חלק בפאזל החסר, לצד שלל האזהרות שקיבל נתניהו לפני טבח 7 באוקטובר. גם השבוע נוספה חוליה נוספת לשורת האזהרות: פרסום ב"הארץ" שלפיו מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות, הזהיר את נתניהו בשיחה שקיימו עשרה ימים לפני הטבח מפני תקיפה צפויה של חמאס. נתניהו מכחיש שהשיחה התקיימה. באיחוד מאשרים את קיומה.
אבל גם אם מניחים בצד את המחלוקת סביב אותה שיחה, עדותו של איילנד עומדת בפני עצמה ומציבה שאלה קשה: כמה התרעות היו על שולחנו של ראש הממשלה, ומה נעשה איתן?
נתניהו חזר לאורך השנים על המסר שלפיו אילו היו "מעירים אותו בלילה" ומציגים בפניו התרעה ברורה על הסכנה, הוא היה מתנהל אחרת. אלא שהעדות של איילנד מציירת תמונה מטרידה בהרבה: לדבריו, לא מדובר בהתרעה שלא נשמעה. חליוה זיהה את הסכנה חודשים לפני הטבח. איילנד עצמו נחשף אליה, השתכנע שמדובר באיום שעלול להתפתח למלחמה קיומית, ולאחר מכן הגיע לפגישה אישית עם ראש הממשלה. והשאלה שנותרת היא האם במקרה הזה כבר העירו את נתניהו, הרבה לפני הלילה שבו הכול קרה.