שיקול הדעת של הנשיא
בסביבת הרצוג אומרים כי אף שסמכויות הנשיא בהליך הרכבת הממשלה מוגדרות בחוק, החוק אינו יורד לכל פרטי התהליך ובמובן הזה מותיר לנשיא שיקול דעת רחב. לדברי הגורמים בבית הנשיא, הפסיקה והתקדימים מחייבים, ובסופו של דבר השאלה המרכזית היא מי יכול להרכיב ממשלה, אך בתוך המסגרת הזאת נותרות לנשיא גמישויות באופן שבו הוא מנהל את התהליך.
התקדימים של חיים הרצוג ושל ריבלין אינם מלמדים כיצד ינהג הנשיא המכהן אם ייווצר פלונטר אחרי הבחירות, אבל הם מראים שבית הנשיא כבר שימש בעבר לא רק כתחנה פורמלית לקבלת המלצות ולהטלת המנדט. נשיאים ניסו, בנסיבות שונות ובכלים שונים, לסייע לצדדים להגיע להסדר כאשר המערכת הפוליטית התקשתה לעשות זאת בעצמה. נתניהו מדבר על האפשרות שתקום ממשלה בלעדיו והוא יישאר באופוזיציה עד הבחירות הבאות. הרצוג אומר מראש שאם הבחירות יסתיימו שוב במבוי סתום, הוא יעשה הכל כדי למנוע סיבוב נוסף.
הפלונטר הקואליציוני – והחנינה שעשויה להיכנס לתמונה
הסיבה שהתרחיש הזה מעסיק כבר עכשיו את המערכת הפוליטית נמצאת במפה הקואליציונית. הדרכים האפשריות להקמת ממשלה ללא נתניהו עשויות לעבור בצירופים שונים של איזנקוט, בנט ולפיד, ליברמן והדמוקרטים, ובתרחישים אחרים לדרוש גם שותפות חרדית או הישענות בצורה כלשהי על המפלגות הערביות. האפשרויות האלה אינן זהות מבחינה פוליטית, וחלקן כרוכות בפערים משמעותיים בין השותפים האפשריים. גורמים בקואליציה מעריכים שנתניהו עשוי לראות במורכבות הזאת סיבה להאמין שגם אם יריביו יצליחו להקים ממשלה, היא תידרש להתמודד עם מתחים פנימיים משמעותיים, כפי שקרה לממשלת השינוי.
חוק הגיוס עשוי להוסיף קושי משלו. גורמים המעורים במגעים עם המפלגות החרדיות אומרים כי הם שומעים מגורמים חרדיים על אפשרות שלפיה לפחות חלק מהסיעות יעדיפו להישאר באופוזיציה עד להסדרת הסוגיה. הם מסייגים כי ייתכנו בעניין הזה הבדלים בין ש"ס ליהדות התורה. בתרחיש כזה עשויים החרדים להמתין בשלב הראשון מחוץ לשני המחנות, ולהקשות עוד יותר על הרכבת הממשלה.
לדבריו, ראש הממשלה טרם השיב להצעת הגישור והוא ממשיך להשאיר את האפשרות הזאת פתוחה. גורמים פוליטיים מעלים אפשרות שלפיה אם לאף צד לא יהיו 61 והרצוג יהיה נחוש למנוע בחירות נוספות, רעיונות של ממשלת אחדות ורוטציה עשויים לחזור לשולחן. יש מי שמעלים, כתסריט גם אפשרות ששאלת החנינה תעלה בתוך דיון רחב יותר על פשרה פוליטית. בסביבת הרצוג מסרבים להתייחס לתרחיש הזה ומדגישים כי בחינת סוגיית החנינה נעשית משיקולים ענייניים בלבד.