וכאן ליברמן הופך ליריב משמעותי במיוחד עבור הליכוד. הוא אמנם חלק מגוש מתנגדי נתניהו, אך מגיע מהימין ומתחרה גם על קולות שהליכוד רואה כחלק ממאגר התמיכה הפוטנציאלי שלו. אם יש כיום שחקן באופוזיציה שמסוגל למשוך אליו מצביעים שהצביעו בעבר לליכוד, ליברמן הוא אחד הבולטים שבהם – בין היתר משום שחלק מקהל הבוחרים שלו אינו מזוהה עם השמאל.
בכיר בליכוד המעורה בקמפיין הסביר כי לתקיפות של נתניהו נגד יריבים עשויה להיות השפעה שונה בהתאם למיקומם הפוליטי: לדבריו, כאשר נתניהו תוקף מפלגה מתוך גוש הימין, הדבר עשוי להחליש אותה בקרב אותו קהל; מנגד, תקיפה של יריב המזוהה עם הגוש הנגדי עלולה דווקא לחזק אותו בקרב מצביעיו.
המאבק על סדר היום: 7 באוקטובר מול איראן וארה"ב
במערכת הפוליטית יש מי שמזהים סימנים לחזרה של חלק מהמצביעים שהתרחקו ממנו. מדובר, לפי אותן הערכות, במצביעים שכעסו על אירועי 7 באוקטובר, על סוגיית גיוס החרדים או על התנהלות הממשלה, ועברו למפלגות אחרות או נותרו מתלבטים. מבחינת הליכוד, אירועים מדיניים וביטחוניים משמעותיים מאפשרים לנתניהו לפנות מחדש אל אותו קהל ולהחזיר למרכז השיח נושאים שבהם הוא מבקש לחדד את ההבדלים בינו לבין יריביו.
וזה אולי אחד המאבקים המרכזיים של מערכת הבחירות בשלב הזה: האופוזיציה מבקשת למקד אותה ב-7 באוקטובר ובשאלת האחריות; נתניהו מבקש למקד אותה בביטחון, באיראן וביחסים עם ארצות הברית. השאלה מי יצליח לקבוע את סדר היום של הבחירות עשויה להיות חשובה לא פחות מהשאלה למי מצביעים.