1. אירופה שוקעת. היבשת הישנה עדיין נותרה אחת הכלכלות והאזורים המפותחים, היציבים והעשירים בעולם, עם דמוקרטיה איתנה, רשת ביטחון סוציאלית ומדדי איכות חיים גבוהים - אבל במקביל גם חווה פער צמיחה והתכווצות יחסיות מול ארה"ב ומפגרת מול חדשנות טכנולוגית המובלת בידי ארה"ב וסין, בעיקר בחזית הטכנולוגית של הבינה המלאכותית.
צרפת במשבר פוליטי המקרין על כל אירופה וגורר את אירופה לכאוס כלכלי, על רקע העלייה החדה בעלות גיוס ההון לממשלות ביבשת. הממשלות באירופה גירעוניות תקציבית כבר מספר שנים. הן זקוקות לגיוס הון בשוקי ההון הבינלאומיים כדי לכסות את גירעונן בשל חוסר יכולתן להעלות את עול המס, שבלאו הכי מכביד על הפעילות העסקית. תשואת האג"ח לעשר שנים שהנפיקה ממשלת צרפת הגיע לאחרונה ל-4.9%-4.96% - שיא שלא היה כמותו מאז יולי 2002.
כלומר, צרפת במשבר פיננסי שמקרין ויקרין על כלל אירופה. צרפת, שביקשה להיות רפובליקה של כולם, כולל המהגרים מאפריקה וארצות האסלאם במזרח התיכון ועד מרכז אסיה, משלמת את החשבון. מהומות התלמידים והסטודנטים, שהחלו בבעירה בשכונות המהגרים, התפשטו לכל צרפת הקורסת.
ממשלת צרפת שילמה לפני חמש שנים ריבית של כ-0.7%-0.9% לגיוס הון ל-30 שנה - ועתה היא נאלצת לשלם 5.33%-5.5% ריבית שנתית. שיעורי ריבית אלה מקרינים על כלל המשק הצרפתי, שאין לו סיכוי לתפקד בשערי ריבית כאלה. הצמיחה בצרפת השנה עמדה בקושי על 0.7%, הגירעון התקציבי הוא 5% מהתוצר ויחס החוב לתוצר כבר מזמן עבר את יעד גוש האירו המגביל אותו ל-60%, וזינק השנה ל-121%.
פעם, בתחילת המילניום ועד אמצע העשור השני של המאה, כונתה איטליה "האדם החולה של אירופה". היום זוהי צרפת לנוכח כישלונותיה. גירעונות פיסקליים וחובות מוניטריים כבדים, הרבה מעבר למה שמאפשרת אמנת מאסטריכט של האיחוד האירופי, וכן שיתוק פוליטי שאינו מאפשר לבצע שינויים מבניים ועלות מימון ומחזור החוב בשיעור גבוה – כל אלה אינם מותירים אופק חיובי לצרפת.
2. לא מחלתה הכרונית המתפתחת ומתקבעת של צרפת בלבד מעכירה את מצבה של אירופה, כי אם גם הצורך להגדיל את תקציב הביטחון של מדינות היבשת על רקע המשך האיום הרוסי והדרישה החד-משמעית של ממשל טראמפ שאירופה תסמוך יותר על עצמה מאשר על ארה"ב, כפי שהיה מתום מלחמת העולם השנייה.
תקציב הביטחון של 27 מדינות האיחוד האירופי יגיע השנה ל-2.2% מהתוצר ושל 21 מדינות גוש האירו ל-2.4% מהתוצר - שיא היסטורי של 454 מיליארד אירו. תקציב הביטחון של האיחוד עלה השנה ב-8.6% לעומת 2025 וב-75% לעומת 2021.
מבחינת ארה"ב, ארוחות החינם הגיעו לסיומן. ההשקעות במערכות הביטחון של אירופה כוללות 36% בהוצאה על ציוד ומכונות כדי להגדיל את כושר הייצור של הציוד הצבאי והביטחוני בשנים הבאות, היקף גדול ביותר מ-20% לעומת השנים הקודמות, בעקבות האיום הרוסי והדרישה האמריקאית.
העלייה בעלות גיוס ההון - כלומר גיוס לשם מימון הגירעון – מביאה בהכרח לעלייה בעלות גיוס ההון אצל שאר החברות בגוש האירו, שהרי בהשקעות הכל יחסי. תשואת האג"ח לעשר שנים בגרמניה, המדינה שהיא קנה המידה שאליו מתייחסים באירופה כבסיס לכל השוואה, כבר קפצה ל-3.4%, ול-30 שנה התשואה עלתה ל-3.82%. לפני חמש שנים ממשלת גרמניה גייסה הון לעשר שנים במינוס 0.3% ול-30 שנה במינוס 0.04%. מי שרצה לפני חמש שנים להחזיק באג"ח של ממשלת גרמניה היה צריך לשלם.
הצמיחה בגרמניה השנה ובשנה הבאה מוערכת בכ-1.1% לשנה. גרמניה פצועה, מדממת, לאחר שאיבדה את הבכורה בתעשיית הרכב העולמית לסין. עשרות אלפי גרמנים מפוטרים מהתעשייה שהייתה הגאווה של גרמניה מאז תום מלחמת העולם השנייה, בעיקר בפולקסווגן.
האינפלציה הפכה "דביקה" - כרגע 3.3% ובשנה הבאה אולי 3% או יותר. נפילת ערכו של האירו השבוע לשפל של חצי שנה רק תגביר את שיעור האינפלציה, בעיקר דרך מנגנון ההמרה של מחירי הנפט ושאר מחירי היבוא הנקובים בדולר. יחס החוב לתוצר כבר עומד על 66%, וצפוי להגיע ל-70% בשנת 2030 על רקע המשך ההשקעות הציבוריות, כאשר מקור ההשקעה הוא במחיר הון מגויס יקר כדי למנוע מיתון, אך עדיין נמוך מממוצע גוש האירו, העומד על 88%.
הוצאות הביטחון של גרמניה בעלייה מתמשכת - כבר 2.2% מהתוצר ויעלו ל3.5% מהתוצר עד 2029 ועוד בהמשך. הוצאות ביטחון אלה כבר מביאות לעלייה בגירעון התקציבי בגרמניה השנה ל-3.7% ובשנת 2027 ל-4.1%, שהרי יותר גירעון גורר בהכרח עלייה במחיר ההון שהממשלה הפדרלית מגייסת, באין כוונה להעלות מיסים.
ואגב, הייתם מאמינים כי יוון, פושטת הרגל הגדולה שכ-300,000 משקי בית אצלה היו מנותקים מזרם החשמל, יכולה לגייס היום באמצעות אג"ח לעשר שנים בתשואה של 4.4%? פחות מצרפת, שלפני ארבע שנים שילמה 4.82%. יוון צומחת השנה בקרוב ל-2% - הרבה יותר מצרפת המתרסקת, אבל שיעור האבטלה עדיין גבוה, 7.4%, ויחס החוב לתוצר אדיר, כ-140%.
הגירעון התקציבי השנה הוא 4.9%, בתקווה שיפחת ל-4.3% בשנה הבאה. תקציב הביטחון היווני מטפס ל-2.8% מהתוצר לכיוון 3.5% בסוף העשור, ומכך נהנות גם התעשיות הביטחוניות הישראליות, בדומה למכירות לגרמניה ולפינלנד.
3. איטליה משלמת כעת על גיוס הון לעשר שנים 4.64%, לעומת 4.8% לפני שלוש שנים. הצמיחה השנה היא כ-1% ועוד 0.8% בשנתיים הבאות, והאינפלציה בספטמבר עמדה על 4.1%. שיעור האבטלה הוא 6.2%, הגירעון הממשלתי כ-3% ויעלה בשנה הבאה ל-3.4% ול-3.2% בשנת 2028, מעבר ליעד האמור של 3%, אף שההוצאה על ביטחון היא עדיין 2% מהתוצר. שיעור החוב לתוצר 138% השנה וללא שינוי בשנת 2028.
ספרד, שהתמרדה במצח נחושה מול ארה"ב בגלוי והודיעה כי לא תגדיל את תקציב הביטחון, העומד על 2% מהתוצר (אולי תעלה אותו ל-2.1%), סובלת אף היא מעליית התשואות באירופה בגלל השכנות עם צרפת. תשואת האג"ח לעשר שנים בספרד עלתה ל-4.04%-4.08%, לעומת שפל של 2.74% בסוף 2024.
ספרד נהנית מצמיחה חזקה של 2.1%-2.4% על רקע עלייה בצריכה הפרטית, למרות שיעור אבטלה של 9.8%-9.9%. למרות החיסכון הממשלתי היחסי בהוצאות הביטחון, הגירעון התקציבי הוא עדיין 2.4% מהתוצר ויחס החוב לתוצר קרוב ל-100%.
ספרד מקווה לרדת בשיעור הגירעון ל-1.5% בשנת 2030 וביחס חוב לתוצר ל-92%-95%. האינפלציה כרגע היא 3%, בתקווה לרדת ל-2% בטווח הבינוני.
4. הבחירות לנשיאות צרפת יתקיימו ב-18 באפריל, אז יוחלף הנשיא עמנואל מקרון בידי מנהיגת הימין הקיצוני מארין לה פן או ז'אן-לוק מלנשון, ממנהיגיה הבולטים והוותיקים של תנועת השמאל הרדיקלי בצרפת, מייסד מפלגת “צרפת הבלתי נכנעת” ומי שבסבירות גבוהה עומד מאחורי מהומות התלמידים בצרפת. מלנשון דוגל במצע סוציאליסטי-רדיקלי הכולל העלאת מיסים חדה לעשירים, הורדת גיל הפרישה, פיקוח על מחירים והגדלת ההשקעה בשירותים הציבוריים. הוא מחזיק בעמדות נגד הברית הצפון האטלנטית (נאט"ו), קרא בעבר לפרוש ממנה ומתנגד למבנה האיחוד האירופי הקיים.
ולעניינינו, ההשקעות באירופה הופכות יותר ויותר מסוכנות עבור הישראלים, שבלאו הכי מקבלים במקרה הטוב כתף קרה באירופה, 81 שנה אחרי תום מלחמת העולם השנייה. הזירה הבינלאומית הופכת עוינת בעקבות המלחמה והמזל היחיד של ישראל, עם נתונים מדהימים בתחום המאקרו, הוא הדרישה לתוצרת, לשירותי ההייטק ולציוד הצבאי והביטחוני שבו ישראל מתמחה, עם ביצועים מרשמים בשטח. רשימת הקניות של האירופים מתארכת, למרות ההפגנות ברחובות של המהגרים והשמאל הרדיקלי.
לישראל מחכות שנים מאתגרות לאחר הבחירות שייערכו פה בסוף החודש. התשואה לעשר שנים בישראל היא 4.17% לעומת 5.1% בתחילת מאי 2024, גם לאחר שהמשק הוציא 450 מיליארד שקל למימון המלחמה. יש ניסים בארץ ישראל, שבה האינפלציה עומדת על 1.5%, הריבית על 3.35% והגירעון התקציבי - 3.2% לשנה לחודש אוגוסט 2026 (בעיקר על רקע עלייה בשיעור של קרוב ל-12% בגביית המיסים).
הצמיחה בשנת 2027 צפויה לעמוד על 5.5% לאחר 4% השנה, אך הגירעון יעלה ל-4.2%. יחס החוב לתוצר ייוותר 69%. עוד נראה כיצד הממשלה החדשה תיערך לקראת תקציב 2027, שיהיה מהמאתגרים בתולדותינו.
התרעות פיקוד העורף