הנשיא הרצוג כתב: "עם פתיחתה של הכנסת העשרים ושש, ברגע חגיגי ורב משמעות בחייה של הדמוקרטיה הישראלית, אנו נושאים את מבטנו אל השנים שחלפו ואל השנים שעוד נכונו לנו.
"מבטנו שב אל השנים המטלטלות שעברנו. שנים של מלחמה ומאבק, של הישגים כבירים ושל מחירים כבדים מנשוא; שנים שבהן נגלו שוב עוצמותיה המופלאות של החברה הישראלית, אך גם עומק הכאב והשכול. הכאב הזה נוכח בכל פינה בארצנו, והוא אינו פוסח גם על הבית הזה, על כותליו ועל יושביו.
"ומתוך המבט לאחור, נשואות עינינו אל האופק. אל המשימות הגדולות שנכונו לנו, אל האתגרים, ובעיקר אל ההבטחה העצומה הגלומה בעתידה של מדינת ישראל. בידינו לכונן כאן מציאות של דמוקרטיה בריאה ויציבה, של ביטחון ושלום, של שגשוג ויצירה, של תקווה ושל חיים.
"אך את העתיד הזה לא נוכל לבנות לבד. הוא תובע מאיתנו אחריות משותפת, אמון הדדי, ואת ההכרה העמוקה שהמחר כאן - משותף לכולנו. יהי רצון שכנסת זו תשרת את אומתנו נאמנה, מתוך מחלוקת לשם שמיים באמונה. יהי-שלום בחילך שלוה בארמנותיך (תהלים, קכב, ז)".