בזמן שצה"ל נמצא במעמקי עזה, ובמערכת הביטחון קוראים לא לסיים את המערכה לפני חיסול מוחלט של ארגון חמאס, עולה השאלה האם חיסול תשתית הארגון הפיזי של המרצחים תהיה מהלומה מספקת שתשיב לישראל את הביטחון. ובכן, התשובה היא לא.
אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן JVP, סבור שכדי למגר את איום הטרור לא מספיק לרדוף את אנשיו: "כדי לחסל את חמאס, לא מספיק לחסל רק את ראשי ארגון הרצחני הזה ואת התשתית הפיזית שלו. חיסול חמאס מחייב פגיעה גם בתשתית הכלכלית שלו".
מבט על הנתונים הפיננסיים המבהילים שעומדים מאחורי ארגון הטרור, אומר הכל. חמאס הוא אחד מארגוני הטרור העשירים בעולם, לפי הערכות, מדובר בתקציב של 2־2.5 מיליארד דולר בשנה, שהם כ־70% מהתמ"ג של עזה. התקציב הזה הפך את ראשי החמאס לאנשים עשירים מאוד, ההון האישי של אסמאעיל הנייה עומד כנראה על מיליארדי דולרים. כמובן שבעוד ראשי החמאס חיים בעושר ומקיימים פגישות במלונות יוקרה ובווילות בקטאר, בלבנון ובמדינות קיצוניות אחרות, תושבי עזה שהפכו למגן אנושי של החמאס, חיים בעוני ותחת איום מתמיד.
מה הם עושים עם הכסף, אתם שואלים? התחמשות, בניית מנהרות, מלט"ים, משגרים, וטילים - נגד ישראל. "טרור גדול ממומן בכסף", מסביר מרגלית, "כסף מניע טרור. דאע"ש לא היו מצליחים אם הם לא היו נשענים על מאגרי נפט ומוכרים אותם בשוק החופשי. אל־קאעידה לא היו מצליחים לעשות את מה שהם עשו, בלי הרבה מאוד כסף שהם גייסו. טרור הוא דבר שמצריך אנשים, אימון, משכורות לאותם אנשים, תשתיות. בנייה של 500 קילומטר של מנהרות מתחת לעזה היא פרויקט בינוי ענק, לכן עצירת צינור הכסף היא אחד הדברים שמדינה, כל מדינה, חייבת להתמקד בו".
מאיפה הכסף?
אז מאיפה הכסף? התשתית הפיננסית של ארגוני הטרור נשענת על מקורות מימון שונים ומגוונים, בין היתר - תרומות וארגוני צדקה, פשיעה מאורגנת, כולל סחר בסמים ובבני אדם, תמיכה של מדינות דוגמת איראן והקמת עסקים לגיטימיים לכאורה, אשר ממומנים על ידי מדינות וגופים התומכים בטרור - ואת מרב הכנסותיהם מעבירים לארגוני הטרור דוגמת חמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה.
"ללא תקציבים אלו אין לארגון הטרור את הדלק לנוע קדימה, להתחמש ואף להתקיים", אומר מרגלית. "הקונספציה המוטעית הייתה ההסכמה על העברות הכסף המטורפות שהעבירו לחמאס. תזכרי שב־2014 זה התחיל במזוודות ואז זה המשיך בכל מיני צורות".
כפי שחמאס משתמש בפלסטינים כחומת מגן, גם בצד הפיננסי יש הרבה קבוצות שמציגות את עצמן כתרומות לפלסטינים, אך בפועל הכל הולך למרוץ חימוש, וביתר שאת בזמן מלחמה.
המערכת הפיננסית בכללותה והבנקים בפרט נדרשים לעמוד על המשמר ולשמש קו הגנה בפני זרימת הכספים ליעדי טרור ולא לאפשר את פעילותם הפיננסית של ארגוני הטרור, אלא שאף שב־20 השנים האחרונות, המערכת הפיננסית נדרשת למנוע מימון טרור, הכלים העומדים לרשותה אינם מספקים, והבנקים מוצאים עצמם נתקלים בקשיים בזיהוי התנהגויות של לקוחות המעידים על מעורבות במימון טרור. במקרים רבים לקח לרגולטורים חודשים ואף שנים לזהות גורמים הקשורים בטרור ולהוסיף אותם לרשימות – בין אם מדובר בבנקים במדינות כמו קטאר, חברות מסחריות, אינדיווידואלים ועמותות.
סיכול ממוקד
כאן הראש היהודי, וליתר דיוק הסטארט־אפ ניישן נכנס לתמונה, כשחברה ישראלית הצליחה להיות הראשונה בעולם שפיתחה מערכת AI מתקדמת שנועדה לאתר מבעוד מועד העברות המיועדות למימון טרור. THETARAY, היא שם החברה, שמערכת ה־AI שלה לזיהוי תנועות פיננסיות חשודות כבר פועלת בעשרות בנקים בכל העולם, והצליחה לנטרל לא מעט מקרים של פשיעה פיננסית והזרמת כספים לארגוני טרור. החברה, שגייסה לאחרונה 57 מיליון דולר, מנטרת יותר מ־11 מיליארד טרנסאקציות בשנה בשווי כולל של יותר מ־15 טריליון דולר, השייכים ליותר ממיליארד חשבונות ופועלת ב־30 מדינות ברחבי העולם, טטאריי מצליחה לפצח - הודות לבינה המלאכותית המתקדמת - גם מאפיינים שקשה לעלות עליהם במערכות הניטור הרגילות כגון: תרומות בסכומים קטנים, העברות כספים בינלאומיות והתנהגות חשודה של העברה פיננסית בינלאומית מקצה לקצה - גם של אינדיווידואלים ולאו דווקא ארגונים.
חתונת הדמים
"אחד הדברים ש־AI מסוגל לנחש הוא דפוסים של דברים שלא בהכרח מתחברים יחדיו", מסביר מרגלית, "הרי למכבסת הכספים יש דרכים מתוחכמות רבות שמאפשרת לה לחמוק בקלות מתחת לרדאר. הרבה פעמים זה מסתתר בתרומות, למשל לקליניקה רפואית מסוימת, שהמערכת זיהתה כחשודה על אף שלכאורה תרומה לקליניקה נראית תמימה לחלוטין ובסופו של דבר התברר שמדובר בכסף שעבר ישירות לדאע"ש. דוגמה נוספת שעליה המערכת התריעה היא כסף שעבר לחתונה בלבנון, ניתן היה לראות שהכסף עבר שוב ושוב, מה שעורר חשד. בנוסף, כמו מה שאת רואה הרבה פעמים מעזה, שחלק מהבונקרים נמצאים מתחת למסגדים, הרבה מאוד מהעמותות הן עמותות מוסלמיות שברובן נחשבות לגיטימיות, אלא שאז אותה עמותה עושה פעילות, התרמה או תפילה במסווה חברתי או דתי, ובסופו של דבר את מבינה שהדברים הללו והכספים המועברים הם לא פרופורציונליים".
מה ההבדל בין הפתרונות הקיימים כבר בשוק?
"לבנקים אין פתרון או יכולת לזהות מצבים של אנומליה של כסף שעובר מנקודה לנקודה. במערכות אחרות את צריכה לדעת להגדיר מראש תחת אילו תנאים את לא מעבירה את הכסף. הצורך בשימוש ב־AI נובע מכך, כי ארגוני הטרור ממציאים בכל פעם משהו חדש, ואנחנו צריכים להיות כל הזמן על המשמר כדי להבחין אם יש משהו לא הגיוני שקורה, גם אם בהגדרתו מראש הוא לא משהו שמוגדר פסול. ו־THETARAY היא החברה היחידה בעולם שעושה זאת".
היום שאחרי
נרצה או לא נרצה, בשנים הקרובות יועברו סכומי עתק לשיקום רצועת עזה, מדינות רבות כבר הצהירו על הסכומים שבכוונתן להעביר וישנן המון יוזמות פרטיות לאיסוף תרומות. "כדי למנוע את ניצול הכספים האלה לבניית מערכות הטילים הבאות של חמאס, אנחנו צריכים לעצור את נתיבי הכסף", מוסיף מרגלית. "למה הדבר הזה הוא מאוד חשוב? אנשים שנלחמים בעבור חמאס הם אנשים שנמצאים על הפיירול, הם מקבלים תשלום. אם הם לא יקבלו תשלום, הם יעזבו. ב"צוק איתן" היה מצב שחמאס לא היה יכול יותר לשלם את התשלומים לאנשיו ואז הרשות הפלסטינית ניסתה לקחת את הפיקוד. בזמנו, ראש הממשלה נתניהו היה נגד זה ולכן התחילה העברת הכספים לחמאס. אם לא היה כסף, היה סיכוי טוב מאוד שהיום הם לא היו בשלטון. בסופו של דבר אתה צריך לשלם למנגנון, צריך לשלם לאנשים, צריך לקנות את הנשקים ואת התשתיות. הם לא רק לקחו 70% מהתמ"ג של עזה לתשתיות טרור, אלא גם לקחו מכסים על כל מה שנכנס לרצועה".
עד כמה באמת אפשר לסמוך על מנגנון הבקרות של המוסדות הפיננסיים, וליתר דיוק על הרצון האמיתי שלהם למנוע את העברות הכספים הללו?
"הבנקים מחויבים לזהות התנהגות חשודה במעורבות בטרור, וכיום יש אפשרות לזהות את הפעילות הפיננסית הקשורה בטרור. הפתרון בסופו של דבר הוא שבבנקים הבינלאומיים ישתמשו בטכנולוגיות שקודם כל מונעות הלבנות כספים, כגון העברות כספים לא למטרות המוגדרות. קודם כל אתה עוצר את הכסף. THETARAY עובדת עם ניגריה, עם קניה, עם צרפת, עם דרום אמריקה, עם דובאי ואבו דאבי, ועם סעודיה. הרבה מאוד מההשקעות הללו של חמאס הן בסעודיה, במצרים, בסודאן, במרוקו, ועוד. יש להם השקעות בתוך בנקים, יש להם עמדה כלכלית חזקה שמאפשרת להם לפעול. אתה צריך לעלות על זה, לחלוק את המידע בין מדינות כמו שאתה חולק את המידע בין מדינות על התקפות סייבר, ובסופו של דבר להגיע לתהליך שבו בנק לא מאפשר העברות כספים לטרור".
זה דורש שיתוף פעולה של הרשויות.
"בדיוק, זה חייב להיות. אי אפשר לא, כי בסוף אי אפשר לעצור את זה לבד, אתה חייב לעבוד במשותף ולחלוק מידע ואם תפסת גורם מסוים אתה יכול לתת עליו דוח טוב או רע, כי הרבה פעמים למלביני הכספים יש כמה תלבושות לאותו בן אדם".
זה משהו שאתם מזהים ביתר שאת, בגלל המלחמה?
"אנחנו רואים עכשיו הרבה מאוד עניין וצורך בשימוש בדבר הזה. אנחנו עובדים עם המון בנקים, וגם גופים פיננסיים, פינטק, ממשלות כגון ניגריה, האמירויות ושוודיה. לכל מקום יש את הבעיות שלו, בין אם מדובר בעסקאות סמים, הלבנת הון או טרור. כאמור, שיתוף פעולה בין הבנקים והרשויות של המדינה חייב להתקיים".