בזמן שצה"ל נמצא במעמקי עזה, ובמערכת הביטחון קוראים לא לסיים את המערכה לפני חיסול מוחלט של ארגון חמאס, עולה השאלה האם חיסול תשתית הארגון הפיזי של המרצחים תהיה מהלומה מספקת שתשיב לישראל את הביטחון. ובכן, התשובה היא לא.
אראל מרגלית, יו"ר ומייסד קרן JVP, סבור שכדי למגר את איום הטרור לא מספיק לרדוף את אנשיו: "כדי לחסל את חמאס, לא מספיק לחסל רק את ראשי ארגון הרצחני הזה ואת התשתית הפיזית שלו. חיסול חמאס מחייב פגיעה גם בתשתית הכלכלית שלו".
מבט על הנתונים הפיננסיים המבהילים שעומדים מאחורי ארגון הטרור, אומר הכל. חמאס הוא אחד מארגוני הטרור העשירים בעולם, לפי הערכות, מדובר בתקציב של 2־2.5 מיליארד דולר בשנה, שהם כ־70% מהתמ"ג של עזה. התקציב הזה הפך את ראשי החמאס לאנשים עשירים מאוד, ההון האישי של אסמאעיל הנייה עומד כנראה על מיליארדי דולרים. כמובן שבעוד ראשי החמאס חיים בעושר ומקיימים פגישות במלונות יוקרה ובווילות בקטאר, בלבנון ובמדינות קיצוניות אחרות, תושבי עזה שהפכו למגן אנושי של החמאס, חיים בעוני ותחת איום מתמיד.
מה הם עושים עם הכסף, אתם שואלים? התחמשות, בניית מנהרות, מלט"ים, משגרים, וטילים - נגד ישראל. "טרור גדול ממומן בכסף", מסביר מרגלית, "כסף מניע טרור. דאע"ש לא היו מצליחים אם הם לא היו נשענים על מאגרי נפט ומוכרים אותם בשוק החופשי. אל־קאעידה לא היו מצליחים לעשות את מה שהם עשו, בלי הרבה מאוד כסף שהם גייסו. טרור הוא דבר שמצריך אנשים, אימון, משכורות לאותם אנשים, תשתיות. בנייה של 500 קילומטר של מנהרות מתחת לעזה היא פרויקט בינוי ענק, לכן עצירת צינור הכסף היא אחד הדברים שמדינה, כל מדינה, חייבת להתמקד בו".
אז מאיפה הכסף? התשתית הפיננסית של ארגוני הטרור נשענת על מקורות מימון שונים ומגוונים, בין היתר - תרומות וארגוני צדקה, פשיעה מאורגנת, כולל סחר בסמים ובבני אדם, תמיכה של מדינות דוגמת איראן והקמת עסקים לגיטימיים לכאורה, אשר ממומנים על ידי מדינות וגופים התומכים בטרור - ואת מרב הכנסותיהם מעבירים לארגוני הטרור דוגמת חמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה.
"ללא תקציבים אלו אין לארגון הטרור את הדלק לנוע קדימה, להתחמש ואף להתקיים", אומר מרגלית. "הקונספציה המוטעית הייתה ההסכמה על העברות הכסף המטורפות שהעבירו לחמאס. תזכרי שב־2014 זה התחיל במזוודות ואז זה המשיך בכל מיני צורות".
כפי שחמאס משתמש בפלסטינים כחומת מגן, גם בצד הפיננסי יש הרבה קבוצות שמציגות את עצמן כתרומות לפלסטינים, אך בפועל הכל הולך למרוץ חימוש, וביתר שאת בזמן מלחמה.
המערכת הפיננסית בכללותה והבנקים בפרט נדרשים לעמוד על המשמר ולשמש קו הגנה בפני זרימת הכספים ליעדי טרור ולא לאפשר את פעילותם הפיננסית של ארגוני הטרור, אלא שאף שב־20 השנים האחרונות, המערכת הפיננסית נדרשת למנוע מימון טרור, הכלים העומדים לרשותה אינם מספקים, והבנקים מוצאים עצמם נתקלים בקשיים בזיהוי התנהגויות של לקוחות המעידים על מעורבות במימון טרור. במקרים רבים לקח לרגולטורים חודשים ואף שנים לזהות גורמים הקשורים בטרור ולהוסיף אותם לרשימות – בין אם מדובר בבנקים במדינות כמו קטאר, חברות מסחריות, אינדיווידואלים ועמותות.
כאן הראש היהודי, וליתר דיוק הסטארט־אפ ניישן נכנס לתמונה, כשחברה ישראלית הצליחה להיות הראשונה בעולם שפיתחה מערכת AI מתקדמת שנועדה לאתר מבעוד מועד העברות המיועדות למימון טרור. THETARAY, היא שם החברה, שמערכת ה־AI שלה לזיהוי תנועות פיננסיות חשודות כבר פועלת בעשרות בנקים בכל העולם, והצליחה לנטרל לא מעט מקרים של פשיעה פיננסית והזרמת כספים לארגוני טרור. החברה, שגייסה לאחרונה 57 מיליון דולר, מנטרת יותר מ־11 מיליארד טרנסאקציות בשנה בשווי כולל של יותר מ־15 טריליון דולר, השייכים ליותר ממיליארד חשבונות ופועלת ב־30 מדינות ברחבי העולם, טטאריי מצליחה לפצח - הודות לבינה המלאכותית המתקדמת - גם מאפיינים שקשה לעלות עליהם במערכות הניטור הרגילות כגון: תרומות בסכומים קטנים, העברות כספים בינלאומיות והתנהגות חשודה של העברה פיננסית בינלאומית מקצה לקצה - גם של אינדיווידואלים ולאו דווקא ארגונים.
התרעות פיקוד העורף