חמש שנים ושלושה חודשים אחרי שהפסיד לה את ראשות העיר חיפה, זומן יונה יהב בפעם הראשונה ללשכתה של עינת קליש, לשכה שהייתה ביתו השני במשך 15 שנות כהונתו בתפקיד. הם לא נפגשו מאז 30 באוקטובר 2018, מיד אחרי ההודעה על תבוסתו וזכייתה ב־55% מהקולות. הוא עזב את מטה הבחירות שלו והלך הביתה, היא סירבה להצעתו להעביר לה חפיפה.
קדנציה ומשהו אחרי שהיה בגלות, כשהוא מתכנן קאמבק מפואר שלא נופל מזה של צביקה פיק ז"ל בזמנו, והסקרים מנבאים לו ניצחון לא מוחץ בסיבוב הראשון, שיביא ככל הנראה לסיבוב שני, נפגשו ראש העירייה המכהנת וזה שלשעבר, ואולי לעתיד, כדי לחלוק תובנות על איך להכין את חיפה לתרחיש של פתיחת מלחמה מול חיזבאללה בצפון. יהב, שצבר ניסיון יקר מפז במלחמת לבנון השנייה, שמח לחלוק אותו עם הצ'ילבה, למען העיר שהוא כל כך אוהב, ובתזמון שמחמיא לקמפיין שלו.
"היא תמיד התעלמה ממני", הוא אומר לקראת הבחירות בעוד שבוע וחצי, שייראו הפעם אחרת לגמרי מבחינתו. "ואז היא קראה לי כדי שאסביר לה מה היה במלחמת לבנון השנייה. העוזר שלה ישב בחדר עם מחברת פתוחה ורשם כל מילה. את יודעת שפיקוד העורף האמריקאי שלח נציג שעבד איתי? אחר כך הם פרסמו ספרון בשם 'הגיבור מחיפה'.
"עוד לפני שפרצה המלחמה החלטתי שבחיפה תהיה רגיעה. כשהתחילו לירות עלינו טילים, פחדתי שהתושבים יברחו מהעיר. אנחנו עיר צפונית, והדרך היחידה לברוח היא דרומה כשהצבא עולה צפונה, דבר שהיה עלול ליצור בלגן נוראי בכבישים. קודם כל פיזרתי פסיכולוגים במוקדים של 106, כך שכשאזרח יתקשר הוא יקבל מענה כולל וטיפול ראוי. השתדלתי לשדר שהדברים בשליטה ושאין צורך לברוח. ואכן רובם המוחלט של התושבים נשארו. איך אני יודע? כי אני יושב על השיבר של המים והצריכה במלחמה נשארה אותו דבר כמו לפניה".
"שלחתי את גזבר העירייה למערכת הבנקאית ולוויתי 70 מיליון שקל. אם משהו נשבר, בניין נהרס, אני מתחיל מיד לבנות ולא מחכה למס רכוש. ראש הממשלה אז היה אהוד אולמרט, שלמד איתי בפקולטה למשפטים, ואחרי המלחמה הוא הסכים להחזיר לי את הכסף. פתחנו גני ילדים ובתי ספר בחניונים של המרכזים המסחריים. בקומה הכי תחתונה הכנסנו ציוד, משחקים ופינות ישיבה לילדים, ובקומה מעל מתחם להורים, עם סרטים והרצאות. ביקשו שאמשיך עם הפעילות הזו גם אחרי המלחמה".
הוא לא ילד, יהב. בן 79, נשוי פלוס שלושה ילדים ונכדים, אבל מלא אנרגיות כמו בן 40. סוגיית הגיל ליוותה את הקמפיין שלו מאז הכריז שהוא מתמודד שוב לראשות העירייה ביוני שעבר. קראו לו "קשיש", פרסמו תמונה שלו בכיסא גלגלים, שלפו מהארכיון דברים שאמר בגנות גילו המופלג של ראש העירייה אריה גוראל בן ה־75 והפיצו דוח רפואי מפוברק, לטענתו, שכלל גם סעיף של "חוסר תיאבון".
ההפסד בבחירות הקודמות פגע בו. "כשהתעוררתי בבוקר למחרת אשתי אמרה לי: 'אני מתחילה לארגן לך תוכניות כדי למלא את הזמן'".
אחרי שנתיים וחצי מחוץ לבניין העירייה, ואחרי שניגש למכרזים של תפקידים ציבוריים ולא צלח אותם, הוא החליט לחזור לשם. "נסעתי לאירוע 'בתים פתוחים' בירושלים. התפשטה הידיעה שאני בקהל ומנכ"לים של משרדי ממשלה הגיעו כדי לדבר איתי על חיפה. הבנתי עד כמה קשה מצבה וכאב לי. נולדתי וגדלתי בעיר, היא המהות שלי, עיר אחת עם חמש דתות".
הישיבה בחוץ עשתה לו טוב, הורידה את רמת ההיבריס למינימום, האריכה את הפתיל שהתקצר דרמטית בסוף כהונתו האחרונה וניקתה את החומצות שהצטברו בוורידים והרחיקו ממנו אנשים.
"אתנהג בצניעות, אקשיב, אשמע ואלמד, גם אם לא אבצע את כל מה שמבקשים ממני. לא תמיד הייתי בהאזנה מלאה. אהיה המבוגר האחראי, שמביא איתו ניסיון. ראש העיר צעירה, אבל מה שחשוב זה הניסיון. עוצרים אותי ברחוב אנשים שאני לא מכיר, ומבקשים סליחה שלא הצביעו לי, מבקשים שאצליח. לכן אני מחויב שבקדנציה הזאת אעשה היסטוריה ואתן להם בחזרה את מה שנלקח מהם.
"אני רוצה להקים ממשלת אחדות חיפאית, להכניס את כולם לקואליציה, גם את אלה שמתנגחים בי היום. יהיו בה כל אלה שטובת חיפה עומדת לנגד עיניהם. בכל הקדנציות שלי אף פעם לא הייתה לי אופוזיציה. וכן, אציע גם לקליש להצטרף אם תיבחר".
הדיון בקואליציית אחדות בחיפה מחזיר אותנו ל־7 באוקטובר. הוא היה בבית, רגע לפני שיצא לבית הכנסת. "כשראיתי מה קורה קיבלתי כזה הלם. ראש הלשכה בעירייה הוא מבארי. צלצלתי אליו ושאלתי מה קורה, והוא אמר שהוא עם אשתו והילדים בממ"ד. בני המשפחה שלו נפגעו באירוע בחדר האוכל".
התרעות פיקוד העורף