במסגרת התקנות שקידם משרד האנרגיה והתשתיות, נקבע כי כל בניין חדש שאינו למגורים ושטח הגג שלו עולה על 250 מ"ר, יחויב בהקמת מתקן לייצור אנרגיה מתחדשת. בנוסף, התקנות מחייבות הקמת מתקן סולארי גם בבנייה חדשה צמודת קרקע למגורים, אשר שטח הגג שלה 100 מ"ר, בהיקף מינימאלי של 5 קילו-וואט.
התקנות מחריגות מקרים בהם התקנות לא יחולו – למשל, סככות או תוספות למבנים לשימור, וכן מעניקות למהנדס העיר סמכות להפעיל את שיקול דעתו ולקבוע פטור מהקמת המתקן הפוטו וולטאי. לדוגמה, במקרים בהם הבניין בעל ערכיות אדריכלית ייחודית או שהגג, כולו או חלקו, מיועד לבינוי בעתיד לפי תוכנית והקמת המתקן תפגע באפשרות למימושה של תוכנית זו.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אמר כי המהלך נועד "לעמוד ביעדים להפקת חשמל מאנרגיות מתחדשות. המהלך יחסוך כסף לתושבים, יאפשר להם לצרוך חשמל גם בשעות חירום, יגדיל את העצמאות האנרגטית של ישראל ויפחית את זיהום האוויר". השר הוסיף כי יפעל להרחבת התקנות בעתיד, כך שבכל בניין משותף למגורים, וכל מבנה בו הדבר אפשרי, תוקם מערכת ייצור ואגירת חשמל מאנרגיות מתחדשות".
עם זאת, יש מי שזעמו עם אישור התקנות. התאחדות התעשיינים הודיעה כי היא מתנגדת נחרצות להחלטה. נשיא ההתאחדות, ד"ר רון תומר, אמר כי הוא רואה בכך "התערבות גסה של הממשלה בשיקולי המגזר העסקי. ההחלטה האם להתקין פאנלים סולאריים, או באיזו טכנולוגיה להשתמש, צריכה להיות החלטה וולונטרית בלבד ולא להתבצע בכפייה מצד המדינה".
בהתאחדות קוראים שלא לקדם את התקנות, ובמקום זאת, "להעניק למפעלים תמריצים רגולטוריים להצבת פאנלים סולאריים, כמו היתרי בנייה מהירים, כך שיבחרו להציב פאנלים אלו מרצונם החופשי ולא באמצעות כפייה רגולטורית שרק עלולה לפגוע בהם".
בינתיים, במשרד האנרגיה מביאים כדוגמה את החובה להתקנת דודי שמש על כל מבנה מגורים חדש, שנכנסה לתוקף לפני כחמישים שנה בעקבות משבר הנפט העולמי שפרץ בשנת 1973. חובה זו, אומרים במשרד, הביאה לחיסכון משקי בצריכת החשמל של למעלה מ-5% בשנה.
התרעות פיקוד העורף