בשבוע שעבר התרחש אירוע שצפוי להשפיע על חשבון הבנק של כל אחד מאיתנו: אחרי שנים שבהן הריבית בישראל היתה קרובה לאפס, בנק ישראל העלה את הריבית במשק מ-0.1% ל-0.35%. וזוהי רק ההתחלה: לפי תחזית הבנק המרכזי, בעוד שנה מהיום, הריבית במשק תגיע ל-1.5%.
המהלך, שקשה להפריז בחשיבתו, נבלע בשטף הכותרות האחרות, מהמתיחות הבטחונית והפוליטית ועד להכנות לחג. פנינו למומחים כדי להבין למה הריבית עלתה דווקא עכשיו ומדוע כולנו נרגיש את זה בכיס.
"בנק ישראל העלה את הריבית לאור עליית האינפלציה והצפי להמשך העלייה שלה", מסבירה הדר וינר-שורץ, סמנכ"לית המחקר בילין-לפידות. "האינפלציה בישראל בשנת 2021 היתה הגבוהה ביותר בעשור האחרון והסתכמה ב-2.8%. ריבית היא למעשה כלי שמאזן את עליות המחירים".
את עליות המחירים בישראל הרגשנו כולנו בסל הקניות לחג ובתחנות הדלק, אבל מתברר שמצבנו עוד טוב יחסית לשאר העולם: "יש הבדל גדול בין מה שקורה בארץ למה שקורה בארה"ב, בגוש האירו ובבריטניה, שם קצב האינפלציה נע סביב 8% ובארה"ב אף יותר", רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות. "בישראל, נכון להיום קצב האינפלציה עומד על כ-3.5% - פחות מחצי מהרמה בעולם וחריגה של 0.5% בסך הכל מיעד האינפלציה העליון. אם מסתכלים קדימה, התחזית של בנק ישראל היא לאינפלציה של 3.6% ב-2022 ושל 2% ב-2023".
וינר-שורץ מציינת כי "האינפלציה הישראלית מתונה יחסית, בין היתר בזכות ייסוף השקל, שהתחזק בתקופת המשבר וקיזז חלק מעליות המחירים. לפי בנק ישראל, הייסוף בשקל תרם לאינפלציה תרומה שלילית של כ-1.1% ב-2021. דבר נוסף שתרם לאינפלציה הנמוכה בישראל ביחס לעולם הוא מחירי האנרגיה הישראליים. בעוד שמחירי הגז הטבעי בעולם האמירו, מחירי האנרגיה בישראל מעוגנים בחוזים עם מאגרי הגז הטבעי הישראליים, במחירים נמוכים יותר".
לדברי מנחם, המשמעות היא ש"בנק ישראל מעלה את הריבית לא מפני שהוא חייב, אלא כי הוא יכול. הצמיחה של המשק יחסית מהירה. המצב הפיסקלי של המשק מצוין. המדינה מציגה גרעון מאוד נמוך, ולא יוצרת לחצי מחירים משל עצמה. אז למה בכל זאת הוא מעלה את הריבית? כי יש מגמה של עליית ריבית בעולם. הריבית כבר עלתה בארה"ב, בניו זילנד, בבריטניה ובעוד מקומות. זה אומר שהמטבעות בחו"ל יתחזקו לעומת השקל. זה יכול להביא להיחלשות השקל, ואם תהיה היחלשות של השקל זה יכול להגביר את העלייה באינפלציה".
"חשוב להבין שבנק מרכזי, באופן כללי, לא מעוניין להישאר עם ריבית אפסית לאורך זמן. כדי להיות ערוך למשבר הבא, הוא רוצה שתהיה לו ריבית מספיק גבוהה. הוא מעלה את הריבית כי זו נקודה נוחה לעשות זאת".
כיצד תשפיע העלאת הריבית במשק על הכיס שלנו?
וינר-שורץ: "עליית הריבית מביאה להתייקרות ההלוואות והמשכנתאות, מה שישפיע על כיסן של משפחות רבות בישראל. התייקרות ההלוואות עשויה לגרום למשקי בית מסוימים, שתכננו לרכוש דירות בקרוב ולקחת כנגדן משכנתאות, לא לרכוש את הדירה המתוכננת וכך למעשה למתן את הביקושים בשוק הנדל"ן.
"בנוסף, העלאת הריבית עשויה להביא להתמתנות בעליות המחירים בישראל ולהתחזקות נוספת של השקל ביחס למטבעות אחרים, אף כי הדבר תלוי גם בעליית הריבית במקביל בארה"ב ובאירופה. התחזקות השקל תהפוך את הנסיעות לחו"ל ואת הקניות בחו"ל לזולות יותר, תהפוך את הייבוא לארץ לזול יותר ומנגד, היצואנים הישראליים ירוויחו, ככל הנראה, פחות".
למנחם הערכה שונה בנוגע לשוק המט"ח: "השקל יחסית חזק כי מה שמשפיע עליו זה נתוני הבסיס הטובים של כלכלת ישראל. אבל אם הריבית בארה"ב תעלה יותר מהר מבארץ, זה יכול לתמוך בהתחזקות הדולר מול השקל. יש כאן שני כוחות שפועלים לכיוונים מנוגדים ואם אני צריך לתת הערכה קדימה, אני מעריך שיהיה פיחות קל של השקל מול הדולר בשנה הקרובה".
איך צפויה העלאת הריבית להשפיע על תיקי ההשקעות של הציבור ועל החסכונות הפנסיוניים שלו?
וינר-שורץ: "בנק ישראל צופה כי בעוד כשנה הריבית תעמוד על 1.5% וכי האינפלציה ב-2022 תעמוד על על 3.6% ולאחר מכן תתמתן. כיום, השוק כבר מגלם את הציפיות הללו אך אינפלציה גבוהה, הגוררת עליית ריבית, היא מצב שלא נראה שנים ולכן אנו עלולים לראות המשך תנודתיות בשוק האג"ח, במיוחד אם קצב עליית הריבית על-ידי בנק ישראל לא יתאם את הצפי.
"המצב הנוכחי דורש קיצור מח"מ (משך החיים הממוצע של איגרת החוב) והטיה לאפיק הצמוד למדד. קיצור המח"מ מגן מפני העלאות הריבית הצפויות וההטיה לאפיק הצמוד נועדה להגן מפני עליית האינפלציה. למרות שמחירי האג"ח כבר מגלמים תרחיש עליות ריבית גבוהות למדי, נראה כי ציפיות האינפלציה המגולמות בשוק האג"ח נמצאות ברף העליון של תחזיות החזאים ולכן, בתקופה זו, נעדיף תיק מאוזן בין האפיק הצמוד והאפיק השקלי ובמח"מ קצר עד בינוני.
"בנוגע לשוק המניות, בתקופה של אינפלציה גבוהה, נעדיף להגדיל את החשיפה ל'מניות ערך' של חברות גדולות ומבוססות, המספקות למשקיעים תזרים יציב ואיתנות פיננסית גבוהה, על חשבון החשיפה ל'מניות צמיחה'. דוגמאות לחברות כאלה ניתן למצוא בענפי הפיננסים, הנדל"ן, האנרגיה והמסחר".
מנחם: "תוואי העלאת ריבית הדרגתית, כמו שבנק ישראל ציין, יחד עם הגרעון הנמוך והצמיחה הכלכלית והתעסוקתית הנאות במשק – מהווים כר נוח להמשך עליות".