ברוך הבא. אומנם אנחנו לא זוכרים כמעט מה היה כאן לפני יותר מחודש, כשהיינו נטולי קורונה ודאגות, אבל להזכירכם, אי־שם ב־2010, כשרק נחת בארץ, ניסאן ג'וק היה שוס אמיתי. ג'יפון חלוצי, חדשני, מהמם במראהו, כמו רכב שנלקח מאיזה סרט עתידני. עמדנו מולו וצילמנו ערימות של סלפי. רגע, היה אז סלפי, או שהסתפקנו בפילם שחור־לבן?
רק שחלפו השנים, והג'יפונים הפכו כאן לבני בית. אין כמעט יצרנית רכב על פני הגלובוס שלא מתהדרת בסריה ארוכה של SUV, מקטן ועד גדול. תנוחת ישיבה גבוהה, מיתוג נכון. יורשי הג'וק העלימו כמעט את המכוניות המשפחתיות, והג'וק, שכמיליון וחצי יחידות שלו נמכרו ברחבי העולם, הלך ונבלע בים של ג'וקונים משופרים, עד שניסאן שלפה לפני מספר חודשים את הדור השני של הג'יפון המצליח, כמו אס מנצח מתוך השרוול.
על זה אומרים אצלנו בחניון “הגיע הזמן". גם היום, באביב 2020, הג'וק הוא רכב מרשים מאוד. הדור השני אומנם מתקשר היטב עם שורשיו, אבל עדיין מצליח להעביר חדשנות במראה, בעיצוב, בגימורים החדשים וביחידות התאורה הצרות. יש ג'יפונים ויש ג'וק, זה היה נכון אז ונכון גם עכשיו.
אותי ציידו ליום המבחן בגרסה המשודרגת של הרכב, ה־N־DESIGN, שמחירה 140 אלף שקלים, לעומת 125 אלף שקלים במחיר ההתחלתי. אומר זאת כך: לג'וק יש מעט מגרעות, והן קשורות לאיכות הנסיעה. לכן אצל מי שקונה, למראה בהחלט יש שיקול מרכזי, ואם בגרסת הבסיס הוא מרשים, בגרסה המשודרגת הוא מרשים פלוס.
קיבלתי אותו בצבע לבן פנינה עם גג שחור, שמאוד הלמו אותו, ובגרסה הזו הוא זוכה לחישוקי 19 אינץ', שמוסיפים אופי ספורטיבי וקרבי. בפנים איכות החומרים ראויה למחמאות. הדיפונים הרכים, תאורת האווירה, פתחי המיזוג המעוגלים בסגנון רטרו, מושבי ה"ספורט" הסופר־נוחים. זו בעצם הייתה גם ההערה הראשונה של אשתי מיד שהתמקמה, “כאלה אני רוצה". כן, עד כדי כך נוחים.
אבל זו לא רק הנוחות שמושכת, זה גם עיצוב הפנים (בד המשולב עם עור, צבעי לבן ושחור) והאפשרות לחימום המושבים. מול העיניים יש מסך מולטימדיה נתמך בעברית בגודל 8 אינץ'. הוא די נוח לתפעול, אבל ראינו מרשימים ממנו ולטעמי יש גם עודף כפתורים על ההגה, ולמרות זאת עדיין וואו. חיצונית ופנימית - הג'וק שיחק אותה.
אני זוכר שהדור הראשון היה להיט גדול, אבל מי שנסע בו התלונן לא מעט שעם כל היופי יש בעיית נוחות. הרכב צר ממדים, מקומות האחסון קטנים מדי, ואנחנו הרי עם של אגרנים. זו כנראה טענה שהגיעה גם למשרדי ההנהלה של ניסאן ביוקוהמה יפן, כי הממדים שונו ולא רק קוסמטית, אלא ממש באופן קיצוני, יחסית כמובן.
האורך גדל ב־7.5 ס"מ ל־421 ס"מ, ובסיס הגלגלים התארך ב־10.5 ס"מ, והוא מגיע ל־263 ס"מ, והגידול הזה אכן מורגש. יושבי השורה השנייה לא ייאלצו להרגיש בברכיים את כיסא הנהג. הם יוכלו להתרווח, אבל עדיין מומלץ על שניים בלבד, וגם צריך לזכור שהגובה אומנם צמח ב־3 ס"מ, אבל הגג עדיין לא גבוה מדי.
אנחנו מדברים על שינוי מרשים ולא פחות מרשימה: הצמיחה בתא המטען. בעבר היו טרוניות מוצדקות על כך שהתא קטן מדי ולא מספיק. הפעם התא מכיל 422 ליטר, תוספת של כ־20%, והוא בהחלט נותן מענה. אם היינו עוצרים כאן, במראה החיצוני והפנימי, לג'וק היה יתרון גדול. חלק גדול ממתחריו הוא מצליח לעקוף, רק שגם צריך לנסוע, וכאן הנסיכה על העדשה, זו שכל אפון מציק לה, צריכה לראות אם הג'וק הוא אכן לטעמה.
אלה לא דברים דרמטיים וייתכן שחלק מהמתעניינים כלל לא ישים לב אליהם, אבל עדיין מומלץ למשל להתרכז בעבודת המתלים. ג'וק מכויל על הצד היותר קשיח, ואם הכביש קצת מחורר, תרגישו זאת בקופצנות יתר. גם בידוד הרעשים כאן לא הצליח להרחיק את הרוח שבאה מבחוץ, אבל מודה, נהגתי ברכב ביום סופה, וייתכן שגם בחדר ההקלטות של הרולינג סטונס היו נרשמות הפרעות למכשירים הרגישים.
לריג'קטים האלה כדאי לשים לב, אף על פי שבנהיגה הרגשתי בהחלט טוב. הדור החדש של ג'וק שינה פנים כשהחליף מנוע. זה כבר לא אותו מנוע בנזין 1,600 סמ"ק אטמוספירי, אלא מנוע קטן יותר, 1,000 סמ"ק טורבו, בעל הספק של 117 כ"ס. המנוע החדש יעיל יותר, עושה רושם של נמרץ יותר. הוא נעזר בתיבה אוטומטית, כפולת מצמד, בת שבעה הילוכים, שהצליחה להאיץ אותו מ־0 ל־100 קמ"ש תוך 11.1 ש'.
אני יותר אהבתי את ג'וק במהירויות שיוט ופחות כשאימצתי אותו בבת אחת, אז גם המנוע נשמע והמאמץ ניכר בו. לג'וק אין בקרת שיוט אדפטיבית, כפי שאנחנו פוגשים היום בלא מעט רכבים, אבל הוא עדיין נהנה מציון 7 גבוה ברמת האבזור הבטיחותי. ציון שמגיע לא מעט בזכות חבילת הבטיחות “ניסאן אינטליגנט מוביליטי" שאותה אפשר לפגוש החל מגרסת הבסיס. יש כאן בין היתר מערכת לבלימה במצבי חירום, מערכת למניעת סטייה מנתיב, אורות גבוהים ונמוכים אדפטיביים ומערכת לניטור מרחק מהרכב שמלפנים.
באגף החיסכון בדלק ראיתי רכבים חסכוניים יותר. אני סיימתי עם ליטר על כל 13.2 קילומטר. בניסאן מספרים שהרכב יכול לגמוע למעלה מ־20 קילומטר לליטר, בנסיעה משולבת. מסכים שהפער גדול.
ניסאן ג'וק בטח היה מעדיף להתמקם כאן כשהאווירה בשוק אחרת. אושר, עושר ולא דיכאון וחשש קיומי, אבל בתנאים אופטימליים הוא בהחלט יכול להפוך שוב ללהיט. עם כל הכבוד למתלים הנוקשים ולרעש שלעתים חודר, כולנו בסוף שטחיים ונדלקים על מראה חיצוני, וכאן מדובר בשיחוק.
גלגלים רזרביים
קבוצת PSA, שבין היתר אחראית לייצור של רכבי פיג׳ו, סיטרואן ואופל (בתמונה), הודיעה שהיא חוזרת לעבודה, אבל בתנאי היגיינה מחמירים, שכוללים מדידות חום לעובדים שיסתובבו במפעל עם מסיכות וייאלצו לשמור מרחק זה מזה. דלתות המתחם יישארו פתוחות לאוורור. “לא נתפשר על בריאות העובדים", הודיע קרלוס טבארס, מנכ"ל הקונצרן. “נעשה הכל כדי שההנעה מחדש של העבודה תיעשה בתנאים הטובים ביותר".
קבוצת קרסו פרסמה את התוצאות הכספיות לשנת 2019. הקבוצה, שמייבאת את רנו, ניסאן, אינפיניטי ודאצ׳יה, סיימה את השנה שעברה עם הכנסה של 3.9 מיליארד שקל, שמהווה ירידה מ־2018, אז ההכנסה עמדה על 4.34 מיליארד שקל. בין היתר הירידה נגרמה בגלל מכירתם של 24,697 רכבים, לעומת 32,409 ב־2018. נתח השוק של קבוצת קרסו בשנה שעברה עמד על 9.3%.
גם אלדן תחבורה, מחברות הליסינג והשכרת הרכבים המובילות בארץ, פרסמה סיכומים לשנת 2019. שם דווקא מדווחים על עלייה בהכנסות השנתיות - 1.62 מיליארד שקל לעומת 1.56 מיליארד ב־2018. הרווח הנקי, השנתי, הסתכם ב־18.9 מיליון שקל.