עם עליית יוקר המחיה מצד אחד והמיתון שבפתח מצד שני, עובדים רבים פונים למעסיקים בבקשת העלאה בשכר. היענות המעסיק והעלאת השכר משפרת את התזרים החודשי החיובי, מסייעת "לסגור את החודש" יותר בקלות ומצד שני משפרת את ההרגשה הטובה ומחזקת את ה"אינגייג'מנט" והחיבור למקום העבודה.
בעקבות הוראת בן גביר: האסירים הביטחוניים הכריזו על שביתת רעב המונית
האגוזים של ה"ביוקר": כל הסיבות בגללן כדאי לכם לאכול מקדמיה
להלן שלושה טיפים שיכולים לעזור לך לנהל משא ומתן מוצלח בכל הנוגע לבקשת העלאה בשכר:
1. הכנה מוקדמת: האם אתה יודע כמה מרוויחים בעלי תפקיד דומה לתפקיד שלך בחברות הדומות לחברה שבה אתה עובד? אם לא, בהחלט כדאי לבדוק. יש מספר דרכים שאפשר לעשות זאת:
בדיקה דיסקרטית עם חברים וקולגות מהענף, העלאת שאלות אנונימיות בפורומים סגורים מקצועיים ובאמצעות שימוש בשורת החיפוש ברשת החברתית לינקדאין, גלישה באתרים כמו glassdor שמאפשר הצצה מאחורי דלת הזכוכית אל תוך ארגונים וחברות, שכן עובדים משתפים גם באופן אנונימי חוות דעת על הארגונים, מידע על שכר ועוד.
במסגרת ההכנה המוקדמת צריך להכין גם את "נאום המעלית". אותו מסר קצר, ארוז, שניתן להעביר בזמן קצר. מסר שמגלם את היתרונות, החוזקות, התרומה הטובה שלך האישית, לצוות ולארגון, והסיבות שעשויות להוביל את המעסיק להחליט להעלות את שכרך. בכל הנוגע להעלאה בשכר, רצוי שיהיה זה נאום חייך. כמובן, שהנאום צריך להיות מבוסס ככל האפשר על עובדות ונתונים.
2. מיתוג עצמי: מיתוג עצמי נכון לאורך כל הדרך ולא רק לפני בקשת ההעלאה בשכר עשוי להוביל לרכישת כוח והצלחה אישית ומקצועית, שעשויה להתבטא, גם, אך לא רק, בשכר גבוה ושיפור הישגים.
בכדי למתג נכון ולהשיג את התוצאה צריך לסגל דפוסי פעולה אפקטיביים, ולבצע פעולות מעשיות שיובילו למיתוג עצמי שיבטא את החוזקות שלנו באופן מעורר השראה, ואשר עשוי להוות מודל לחיקוי עבור הסביבה שתתפוס אותנו כמצליחנים. פעולות שניתן לעשות במסגרת בניית מותג אישי מקצועי, והפיכה למוביל דעה, הינן העברת פרזנטציות והדרכות בארגון, כתיבת מאמרים לתקשורת, ועוד.
3. אסרטיביות: כמה פעמים התחרטת שלא אמרת משהו שהיית צריך להגיד כדי לשפר את מצבך במרקם העדין של מאזן הכוחות במסגרת התקשורת הבינאישית? אסרטיביות היא אחת המיומנויות החשובות שכדאי לסגל ולפתח במקום העבודה. באמצעות פיתוח מיומנות זו תוכל לקדם את המטרה שלך וגם לשמור על כבודו של הצד השני.
פנינה קרן, שכיהנה כסמנכ"לית משאבי אנוש באוניברסיטת בן גוריון ובבנק ישראל, מרצה במיזם הדיגיטלי "ללימוד פרקטיקות ניהוליות, אירגוניות ומיומנויות" ומומחית לפיתוח יכולות ההון האנושי וליצירת אימפקט ארגוני, מספרת: "יש שני סוגים של עובדים: הסוג הראשון של העובדים הם אלו שנרתעים לדבר ולבקש עבור עצמם את ההעלאה בשכר, והסוג השני של העובדים כולל את העובדים שמבקשים העלאה בשכר ולא תמיד הולך להם. העובדים ששייכים לקטגורית הביישנים כאמור, צריכים לעשות הכנה מוקדמת ולהגיע עם נימוקים טובים, מיפוי של הפרויקטים וההישגים שלהם (נאום מעלית מוכוון להעלאת שכר). כך יקל עליהם לשכנע את המעסיק להעלות את השכר".
לדבריה, "העובדים שמשתייכים לקטגוריה השנייה, כבר ביקשו העלאה בשכר ולא קיבלו, אולי בגלל עיתוי לא נכון מול הממונה, או שיחה שלא הייתה בנויה נכון. לכן צריך לבנות את השיחה כראוי, ולהבין מהמנהל למה לא קידם עד היום. מההבנה הזאת לצאת ולקבוע יעדי שיפור כדי להשיג את המטרה".
"בשני המקרים צריך לגייס את המחויבות של הממונה לבקשה ,למצוא את העיתוי הנכון והזמן הנכון. מבחינת העיתוי והזמן, מומלץ לבקש פגישה אישית עם הממונה. לצורך הזה, כדי שהממונה ידע על מה השיחה ויוכל להכין את עצמו, את השיחה צריך לסיים עם החלטה ברורה כמו: מתי הנושא יעלה שוב, או מתי אעלה שוב את הבקשה. זוהי סגירה שנותנת ערך לשיחה מבחינת קידום הנושא כדי להשיג אותו בסופו של דבר.
משפטים כמו: 'לא , אני אחשוב על זה'- אינם מקדמים. כדאי לזכור שגם לממונה לא תמיד נוח בשיחה כזאת".
"הכנה לשיחה כזאת: במסגרת ההכנה המוקדמת לפגישה בנושא העלאת שכר, הייתי ממליצה להכין את הרקע ולפרט מה הסיבות שבגינן אני רוצה את ההעלאה. לציין סיבות שידברו למנהל שלי וצריכות לשכנע, כמו פירוט ההישגים שלי, התייחסות לשיחות משוב קודמות שיקשו על המנהל להתנגד, ויגרמו לו להסתכל עליי כגורם שמגיעה לו העלאה בגין ההישגים שלו. הטיעונים צריכים להיות טובים ומגובים בנתונים ועובדות".
הכותבת היא מפתחת מיזם פלטפורמת לימוד דיגיטלית בתחום התעסוקה והעסקים ללימוד פרקטיקה ניהולית, פרקטיקה ארגונית ומיומנויות בעולם העבודה, שמועבר על ידי מנהלים בכירים במשק הישראלי, מקבוצת אל הנכס
