בין רע לגרוע: עורכת הדין שמתמחה בהקפאת הליכים ופשיטות רגל

מגיפת הקורונה היא תקופה מאתגרת מאוד עבור עסקים. רבים מהם נקלעו לקשיים, אחרים קרסו. בימים אלה מייצג משרדה של עו"ד גרינברג את חברת הגלידות וניליה ואת בעלי המניות שלה, הרשת נמצאת בתהליך הבראה של הקפאת הליכים. "ממש בימים אלה הוגשה בקשה לבית המשפט לאשר את מכירת החברה בשווי של 4.5 מיליון שקלים", מספרת גרינברג. לקוח נוסף שהגיע אליה כתוצאה ממשבר הקורונה הוא מסעדת Meat and Wine, שפעלה במשך 15 שנים בהרצליה, כחלק מרשת בינלאומית שמתמחה בבשר, וכאן בארץ פנתה בעיקר למגזר הדתי.

המכורים לאשראי

גם לפני עידן הקורונה ייצגה גרינברג חברות מתוקשרות שנכנסו להליך חדלות פירעון, בהן גיל טייכמן - מערכות עיצוב תאורה, רשת המסעדות "הסושיה", רשת האופנה לילדים "מיש מיש" וחברת שעוני אמבוס. היא ייצגה לא רק חברות, אלא גם עובדים של חברות שנקלעו לקשיים, בהם עובדים של רשתות האופנה מתאים לי ודיסקרט ועובדים של בתי הקולנוע גלובוס מקס. "לאורך השנים טיפלתי במאות אנשים ובעשרות אלפי עובדים", מספרת גרינברג (42), העוסקת בתחום כ־15 שנה.

עו"ד גרינברג מספרת שבתחילת משבר הקורונה העסקים בארץ עדיין לא ידעו לאן זה הולך. "לא הייתה ודאות בנוגע לכיוון שאליו הולך המשבר וגם לא הייתה ודאות בנוגע לאופן שבו המדינה התכוונה להתייחס לזה", היא אומרת, "פנו אליי הרבה בעלי עסקים להתייעצות, אבל זאת הייתה יותר התייעצות צופה פני עתיד. כמו כן, שמתי לב שגם עסקים שהתייעצו איתי רגע לפני משבר הקורונה - כאלה שכבר היו בקשיים עוד טרם המגיפה - עדיין העדיפו לחכות ולראות מה הולך לקרות כתוצאה מהמשבר הזה, גם אם בינתיים מצבם מחמיר".

לדבריה, אחת הסיבות לכך שעסקים רבים לא יוכלו לשרוד את משבר הקורונה היא תרבות צריכת אשראי לא מתאימה ולא מבוקרת. "כולנו, בכלל, כמשק, כבעלי עסקים, וגם כיחידים, כשכירים, צורכים אשראי הרבה מעבר למה שאנחנו יכולים להתמודד איתו", היא אומרת, "בתחילת המשבר יצאה הממשלה בהודעות שהיא מתכוונת להזרים עוד אשראי של מיליארדים למשק, אז צרכני האשראי הרגישו שהם יקבלו עכשיו עוד כלים שיעזרו להם להמשיך ולהאריך את תקופת החיים שלהם. זה יצר מצב שהם העמיסו על עצמם עוד אשראי בזמן שבו גם ככה הם מתקשים לעכל את ההתחייבויות הקיימות שלהם לאשראי שכבר נטלו בעבר. נוסף לכך, איפשרו גם הקפאת החזרי משכנתה והחזרי הלוואות לתקופה מסוימת. אבל מי שלא שילם בחודשים האחרונים את המשכנתה שלו, אני לא בטוחה שהתנהל בצורה מספיק זהירה ושמרנית, מתוך ההבנה שההחזר הזה עוד מעט יחזור לרדוף אותו. עכשיו אנשים וחברות כבר מתחילים להתפכח, עכשיו גם חוזרים לנגוס ההתחייבויות וההחזרים, והטבעת מתהדקת עוד ועוד על התזרים החודשי".

עו"ד גרינברג כאמור מבהירה למה היא מתכוונת בלהקדים תרופה למכה ובלשמור את השליטה בידי החברה, בניסיון למנוע הליך משפטי: "במקרה של חברת וניליה, למשל, כשהבנתי שהחברה לא יכולה לייצר ולספק גלידות ל־20 זכיינים שהיא מחויבת כלפיהם, המלצתי לחברה לפנות לבית המשפט בבקשה לצו פתיחת הליכים ומינוי נאמן בהליך של הבראה ושיקום כדי לשמר את פעילות החברה, להמשיך לייצר, ובד בבד למנוע פתיחה בהליכים משפטיים מצד הנושים. כלומר, להמשיך להתנהל בחברה תחת הגנה של בית המשפט. ככה באמת הצלחנו להביא להגשת בקשה למכירת הפעילות, שתניב תמורה משמעותית ותחולק בין נושי החברה. כאמור, ממש לאחרונה הוגשה בקשה לבית המשפט לאישור מכירת החברה".

על הבנה ורגישות

עו"ד גרינברג בטוחה שבשל העובדה שהמשבר הכלכלי שנוצר בעקבות הקורונה הוא אירוע רב־נפגעים, "הדרך הכי טובה לכולם להיחלץ מהמשבר הזה היא רק אם יהיה שיתוף פעולה ואם כל אחד יבין גם את האינטרסים של האחר. אחרת לא נתקדם", היא אומרת, "זה כמו לנסות להשיט סירה כשכל אחד משיט אותה לכיוון שלו. צריך להבין שאף אחד לא צפה את המשבר, משבר של חברה כזאת או אחרת לרוב לא היה בגלל פעולה של בעל המניות או באשמה של גורם אחד, אלא מפני שמדובר במשבר נסיבתי. לכן כולם צריכים לעזור אחד לשני להמשיך להתקדם ולהתנהל בתוך המערכה המשברית הזאת".

עו"ד גרינברג מציינת שבמסגרת המשבר העולמי יש עסקים שמוגדרים כעסקים בסיכון. "למשל גני ילדים, אולמות אירועים, מועדונים, מסעדות, מקומות תרבות ובילוי, הם העסקים שנפגעו באופן הקשה ביותר במשבר הזה וגם יש בנוגע אליהם מידת ודאות נמוכה בנוגע לאופן שבו יתפקדו בהמשך הדרך ועד כמה ייפגע מחזור ההכנסות שלהם. למעשה, אלה העסקים שמלכתחילה היו צריכים הכי הרבה תמיכה וסיוע, ולצערי הם לא קיבלו. למשל, יש רשת גני ילדים פרטית שאני מלווה. עד המשבר זה היה עסק יציב מאוד, בסיכון נמוך מאוד, כל ההכנסות היו בדרך כלל ידועות שנה קדימה. עסק מסוג זה היה מקבל בדרך כלל אשראי מהבנקים בקלות".

עו"ד גרינברג מסבירה שאת הבקשה לצו לפתיחת הליכים, שהיא למעשה יריית הפתיחה לכל הליך של חדלות פירעון - בין אם במטרה לפרק את החברה ובין אם במטרה להבריא אותה - יכול לבקש עובד, ספק וגם החברה עצמה. "במקרה שמדובר בעובדים, הרי שכאשר חברה מצויה בקשיים, אחד הסימפטומים הראשונים שאנחנו מזהים הוא אי־הפרשה לקרן פנסיה", היא מסבירה, "זאת נורה אדומה שחייבת להבהב לעובד. כאשר העובד רואה שיש עיכוב בהפרשות של קרן הפנסיה, הוא צריך לבדוק זאת מול המעסיק ולדרוש מיד להסדיר את העניין. טיפ הזהב שלי לעובדים הוא כל הזמן לשמור על ערנות וכל הזמן לשמור על שיח מול בעל המניות. אם הולכים לפירוק, העובדים יכולים למצות את הזכויות שלהם מול המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, לאור חוק שחוקק לפני כשנה, גם לא חייבים הליך של פירוק. מספיק צו פתיחת הליכים כדי שעובדים יוכלו להיפרע על ידי המוסד לביטוח לאומי. הדבר הכי חשוב הוא שהעובדים לא ייתנו לדברים לעבור מעל ראשם, אלא יהיו ערניים ויחתרו כל הזמן למגע מול בעל המניות, שישקף להם את המצב של החברה".