שנת הלימודים האקדמית נפתחה בתחילת השבוע. במקביל ללימודים רבים ממאות אלפי הסטודנטים מחפשים עבודות המתאימות ללו"ז שלהם. את חלקם תפגשו ממלצרים במסעדות ובבתי הקפה, ואחרים ינסו להשתלב בעבודה הקשורה בתחום הלימודים שלהם.
"שוק העבודה לסטודנטים עבר שינוי פוסט־קורונה", אומרת ליאת בן תורה־שושן, מנהלת המחלקה לניהול קריירה ב־AllJobs. "עד הקורונה צעירים נהגו לעשות את המסלול הקלאסי: עבודה אחרי הצבא, יציאה לטיול הגדול והרשמה ללימודים. בקורונה הכל השתבש. הטיול הגדול לא היה אופציה, כל עולם הקניונים והמסעדנות נסגר ובמקביל הייתה עלייה ברישום ללימודים אקדמיים. ראינו גם המון סטודנטים שחזרו לבית ההורים, ופתאום הצורך להפוך לסטודנט עובד ירד, מפני שחלק גדול מהם חיו אצל ההורים וההוצאות שלהם פחתו. במקביל לתהליכים אלה אנו גם רואים שכיום סטודנטים, ובכלל דור ה־Z, כבר עושים בזמן הלימודים מאמץ להשתלב בעולם המקצועי שהם רוצים להיות חלק ממנו אחרי הלימודים".
בן תורה־שושן מוסיפה: "אבל רואים כיום עלייה במספר הסטודנטים המחפשים עבודות מקצועיות יותר שקשורות לתחום הלימודים שלהם. היום, למשל, להרבה חברות הייטק וטכנולוגיה יש משרות סטודנט, לרוב לסטודנטים שיש להם יתרה של שנתיים לימודים. ואם הם לומדים כלכלה, פעמים רבות יחפשו להשתלב במוקד שירות של בנק במקום למלצר. כמו כן, המון ארגונים מאפשרים היום עבודות גמישות יותר והיברידיות, וזה בא בהלימה עם רצון הסטודנטים לעשות גם וגם - ללמוד ולעבוד. אגב, אנחנו נמצאים כיום באחוז אבטלה נמוך. למגייסים בכל התחומים עדיין קשה לגייס. מאחר שכולם מחפשים עובדים, אז גם חברות מקצועיות שבעבר אולי דרשו ניסיון, היום כבר פותחות את שעריהן לסטודנטים ומעדיפות לגדל אותם".
לכוון לקריירה
בן תורה־שושן ממשיכה: "למשל, בחודש אוגוסט, לעומת יוני־יולי, ראינו עלייה בהיקף המשרות לתחומים הבאים: עלייה של 65% במשרות בתחומי מדעי המחשב, עלייה של 31% במשרות בתחומי תעשייה וניהול ועלייה של 24% במשרות בתחומי חינוך. לסטודנטים שעכשיו מתחילים את שנת הלימודים שלהם אני מייעצת להיות מוכווני קריירה, לתכנן את הקריירה כבר בשנה הראשונה ללימודים ולחפש משרות שתואמות את תחום הלימוד שלהם. כמו כן, כדאי להם לחפש לאילו חברות גדולות יש מסלולי סטודנטים ולנסות להיכנס לשם. זאת דרך נהדרת להתמקצע בתחום ולמנף את הקריירה. כשבתום הלימודים יכתבו קורות חיים, זה יכול לבדל אותם מאחרים".
"אנו רואים עלייה בהיקף החיפושים ובהגשת המועמדות למשרות סטודנטים. למשל, בחודש יולי עמד היקף החיפושים על 12,836, ואילו באוגוסט אנו רואים קפיצה ל־23,450 חיפושים - זינוק של 83%", אומר אדם ברקת, מנכ"ל ושותף־מייסד בסחבק, אתר משרות לצעירים. "הסטודנטים שניצלו את תחילת החופש להתרעננות נכנסו בחזרה לשוק העבודה והחלו לחפש משרה שיוכלו לשלב עם הלימודים".
לדברי ברקת, הערים בעלות היקף המשרות הגדול ביותר המוצעות לסטודנטים הן תל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע וראשון לציון. מנגד, מקומות בעלי ההיקף הנמוך ביותר הן ירוחם, עמק יזרעאל, אלעד וגני תקווה. מספר המשרות הרב ביותר נמצא בתחומי המכירות, המסעדנות, שירות הלקוחות, משרות הניהול, האבטחה והאופנה.
"סטודנטים רבים מחפשים עבודה שתיתן להם יתרון בקורות החיים במשרה הראשונה העתידית שלהם ופונים למשרות הקשורות לתחומי הלימוד שלהם, אך במקביל אנחנו רואים עלייה בחיפושים בעבודות הקלאסיות של סטודנטים בתחומי ההסעדה (מלצרים, ברמנים) והאבטחה", הוא אומר. "בזכות הטיפים כמלצרים וכברמנים, למשל, הם יכולים להגיע לשכר הכי גבוה פר שעה, וזה הכי נוח לשילוב תוך כדי לימודים. גם תחום האבטחה קורץ לסטודנטים בגלל השכר השעתי הגבוה, ובחלק מהמקומות במשמרות לילה מאפשרים להם ללמוד".
בתחום שלהם
"המטרה שלנו היא לעזור לסטודנטים למצוא עבודה בתחום הלימודים שלהם. בדרך כלל הם מגיעים אלינו כשהם רוצים למצוא עבודה בתחום שהם לומדים. אנחנו פוגשים פחות את אלה שמחפשים עבודות מזדמנות. אני משערת שבשנים הראשונות סטודנטים אולי יעבדו יותר בעבודות מזדמנות, אבל בשנים ב'־ג' הם כבר מתחילים לחפש דברים הקשורים למקצוע שלהם", אומרת ספי כהן־בנעים, מנהלת המרכז לפיתוח קריירה באוניברסיטת תל אביב.
כהן־בנעים מוסיפה: "אנחנו מביאים לתוך הקמפוס ירידי תעסוקה, מפגשי קריירה, הרצאות וגם אתר משרות שאליו מעסיקים מעלים משרות או פונים אלינו כדי שנעלה. אנחנו בודקים עם הסטודנט מה הכי מתאים לו ונותנים לו את המיומנויות איך מחפשים היום עבודה, איך כותבים קורות חיים ואיך עובד הלינקדאין".
לדברי כהן־בנעים, לעבודה סטודנטיאלית בתחום שלומדים יש יתרון משמעותי לעתיד. "המטרה שלשמה המעסיקים מגייסים סטודנטים היא בעצם כדי שיישארו", היא אומרת. "מעסיקים לא היו משקיעים אנרגיה בגיוס סטודנטים, לולא היו רואים בכך אופק פוטנציאלי לעתיד. סטודנט שמוכיח את עצמו - יש לו סיכוי הרבה יותר גדול להשתלב בחברה. גם אם הוא לא משתלב בחברה הספציפית שבה עבד כסטודנט, הרי שהוא כבר עשה את הנטוורקינג, צבר קצת ניסיון והבין את הסביבה הארגונית של התפקיד שאליו הוא שואף להגיע. היום קשה מאוד להתקבל לעבודה כשאין לך ניסיון.
עבודה סטודנטיאלית היא דריסת רגל ראשונה. אנחנו גם מפעילים תוכנית הנקראת 'למידה משלבת התנסות' עם הות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב), שבה סטודנטים רוכשים ניסיון תעסוקתי (ללא שכר) בחברות מובילות במשק בזמן הלימודים ומקבלים על כך נקודות זכות אקדמיות. זה גם עוזר להם לצבור ניסיון ושורה בקורות החיים".
גמישות במשרה
"כחלק מהתפיסה של גמישות העסקה של עובדים אל מול הפוטנציאל של מועמד ואדם שעומד מולנו, אנחנו מעסיקים גם סטודנטים כעובדים מן המניין ומאמינים שהם יכולים לתרום לנו ואנחנו להם", אומרת אוסנת פורהנג, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת הסייבר Laminar. "זה אומר לגייס מישהו בתואר ראשון או שני ולאפשר גמישות במשרה, כולל שינוי אחוזי ההעסקה לאורך תקופה. למשל, במבחנים הם לא עובדים בכלל, בחופשות סימסטר הם עובדים במשרה מלאה ובמהלך השנה הם עובדים בהתאם למערכת שלהם. הם משולבים אצלנו במשרות רגילות כחלק מהצוותים ולא מתויגים כסטודנטים.
"זהו אתגר ניהולי שמחייב מהמנהלים להיות מתוכננים יותר ולחלק בצורה מסוימת את המשימות, אבל התועלת גדולה מהקושי, וזה פותח לנו אופציה למועמדים נוספים ומוכשרים. גם הסטודנט כמובן מרוויח מכך. הוא לומד פרקטיקה ועבודת צוות, והלימודים שלו הופכים מעשיים יותר, ברגע שהוא מתנסה בעבודה אמיתית".
"התחלתי לפני 22 שנה לעבוד במיקרוסופט בתור סטודנט", מספר ניר כליב, מנהל קבוצת אבטחת סייבר במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. "בשנה השנייה באוניברסיטה החלטתי שאני רוצה לטעום מהעולם האמיתי. התקבלתי למיקרוסופט, חשבתי שזה מקום נחמד להתנסות בו, לגדול וללמוד. התאהבתי במקום, נשארתי והגעתי למה שאני היום".
כליב מוסיף: "לסטודנט כמובן כדאי לחפש את המשרות האלה, כי זה יותר מדריסת רגל - אנחנו משקיעים בסטודנטים שאנחנו מקבלים: הם לומדים תוך כדי העבודה, עוברים הכשרה להיות עובדים מן המניין, יש להם מנטורים והם עוברים קורסים שונים שגם עוזרים להם בכישורים הכלליים. הם מקבלים המון כלים וגם פינוקים הקשורים להייטק. למשל, בתקופת מבחנים אנו נותנים חופש לרובם ופותחים להם את 'המחרשה' - חדרים מפנקים עם כיבוד ואוכל, שבהם הם יכולים ללמוד. אגב, אנחנו מעסיקים לא רק סטודנטים למדעי המחשב, אלא בכלל כאלה עם ראש גדול, שיודעים לחשוב. אנחנו מחפשים גם אנשי עיצוב ואנשי דאטה - יש המון משרות".
התרעות פיקוד העורף