כמה מכם, אלו שמתיישבים עכשיו על המקלדות לסשן קודח של הזמנת מוצרים מחו"ל, חושבים על הנזק שאתם גורמים במו ידיכם לכדור הארץ? סביר להניח שאף אחד.

כן, מדובר באותה פיסת סלע קטנה המרחפת ביקום ושכולנו תלויים בקיומה, אבל בעצם ההתמכרות שלנו לצריכה אנו מכלים אותה בקצב רצחני. הרי כל מוצר שאנחנו רוכשים לא נוצר יש מאין, אלא ממשאביו של אותו כדור הארץ, שהאנושות כורה כאחוזת דיבוק מכל פיסת אדמה, משנעת כחומרי גלם ללא הרף למפעלי התעשייה,על פי רוב זוללי אנרגיה מזהמת בפני עצמם, ומהם את המוצר המוגמר לכל העולם באלפי מטוסים, אוניות ומשאיות זוללי דלקים ומזהמים.

מומחי האקלים חלוקים בדעתם בשאלה אם כבר עברנו את נקודת האל־חזור בשינוי האקלים העולמי. אנחנו בוחרים היום להצטייד באופטימיות ולהעביר מסר פשוט: קנו רק מה שאתם באמת צריכים, קנו פחות, קנו תוצרת מקומית או אל תקנו בכלל.

פרופ' יואב יאיר, דקן בית הספר לקיימות של המרכז הבינתחומי בהרצליה, אומר בראיון ל"מעריב עסקים": "הצרכנות החזירית, הבלתי נשלטת, שמועצמת ומטופחת על ידי ענקיות המסחר המקוון ביתר שאת בשנים האחרונות, גורמת לכך שאנשים קונים כאילו אין מחר. אבל האמת היא שלא יהיה מחר אם נמשיך ככה, או שיהיה מחר עגום מאוד לדורות הבאים.

במישור המיידי, חומרי הגלם שמשמשים לייצור המוצרים שאנחנו צורכים נלקחים מהטבע, לא פעם בצורה הרסנית וחסרת התחשבות, הגורמת לכך ששטחים טבעיים נרחבים מפני כדור הארץ מנוצלים עד כדי הרס והשמדת הסביבה הטבעית, הביוספירה - הצמחים, העצים ובעלי החיים, שהיא תנאי ליציבות החיים על פני כדור הארץ, כולל החיים שלנו. אפשר לעשות את זה בצורה מקיימת יותר, ותעשיות חומרי הגלם יכולות להתיישר בעקבותינו הצרכנים, אם פשוט נצרוך פחות, מהכל, או רק מה שאנחנו באמת צריכים".

גם אלי בריף, איש תא האקלים של ארגון "מגמה ירוקה", מאמין שהשינוי אפשרי וכבר החל. "תרבות הצריכה לא רק תשתנה בשנים הבאות, היא כבר משתנה לאט לאט", הוא אומר. "לפני עשר שנים אף אחד כאן לא נסע על אופניים וקורקינטים חשמליים, ואנשים משתמשים היום בכלי התחבורה הנקיים האלה הרבה יותר ממה שהרשויות ציפו. עוד בדורנו, יותר גגות בתים יהיו מכוסים פאנלים סולריים".

ההתמכרות שלנו לצריכה מכלה את כדור הארץ בקצב רצחני

הקניות העודפות גורמות נזק אדיר לפיסת הסלע הקטנה שאנו חיים בה - החל מכריית המשאבים ושינוע חומרי הגלם וכלה בהטסה. הפתרון: קנו רק מה שצריך