לדברי עורך הדין רועי קורניק, שותף בכיר וראש מחלקת אכיפה במשרד גילת, ברקת ושות' מקבוצת ריינהולד כהן המתמחה בקניין רוחני: "תעשיית הזיופים בישראל מגלגלת מיליוני שקלים בשנה, ובכך מסבה נזק כלכלי רב למדינה, לעוסקים בענף ולצרכנים בהיקפים של עשרות מיליונים של שקלים לשנה. בשנים האחרונות ביצעו רשויות המכס כ-1,000 תפיסות מדי שנה. מעבר לנזק הישיר לבעלי הזכויות של אבדן הכנסות, יש גם נזק למוניטין של המותגים, כמו גם נזקים כספיים למפיצים המקומיים בישראל של אותם המותגים".
תעשיית הזיופים מתבססת בעיקר על המוצרים הפופולריים שכולנו אוהבים: בגדים של מותגים מפורסמים כגון לאקוסט, אדידס, פומה, נייקי וכדומה, נעליים מזויפות, תכשיטים ועוד. תעשיית הזיופים חדרה בשנים האחרונות לתחומים רבים, וכיום אנו רואים מותגים מזויפים גם במוצרי קוסמטיקה (MAC, REVLON), במוצרים אלקטרוניים, ועוד. אפשר לומר שכל מה שמצליח ויש לו ביקוש - מזייפים. עיסוק בזיופים (ייצור, ייבוא, שיווק, הפצה, מכירה, פרסום, ועוד) מהווה הן עבירות פליליות (הפרת סימן מסחר, הפרת זכויות יוצרים) והן עוולות מסחריות (הפרת סימן מסחר, גניבת עין, הפרת זכויות יוצרים, הטעית הצרכן, עשיית עושר ועוד).
הסכנות וההשלכות הבריאותיות על הצרכנים שקונים מוצרים מזויפים הן גדולות. להלן רשימה של המוצרים המזויפים הכי פופולריים שקונים הישראלים ובכך מסכנים את עצמם:
אז איך מזהים מוצר מזויף? עו"ד קורניק מסביר כי ישנן מספר דרכים. ראשית, מחיר המוצר יכול להוות אינדיקציה לכך שהמוצר מזויף. שנית, האתר שממנו רוכשים הוא גם אינדיקציה. מן הסתם, מוצרים הנמכרים באתרים לא מוכרים או באמצעות לינקים לאתרים שידועים במכירת מוצרים מזויפים (בעיקר בגדים אך גם מוצרי קוסמטיקה, צעצועים ועוד) הם בדרך כלל מזויפים. ברשתות מוכרות ובעלות מוניטין רב שנים הסיכוי למצוא מוצרים מזויפים קטן יותר, אך הוא קיים (לעתים נמכרים מוצרים מזויפים מבלי שבעלי החנויות מודעים לכך).
עו"ד קורניק מוסיף כי גם מוצרים שקיבלתם ללא תווית יבואן צריכים לעורר חשד. לכן, כדאי לרכוש מוצרים אצל המפיצים/היבואנים הרשמיים, ככל שניתן (ברור שלא כל צרכן יודע מיהו המפיץ המורשה של המוצר). אם מדובר במוצר שהצרכן כבר רכש בעבר, וכשהוא מקבל את המוצר הוא שם לב לשוני באיכות המוצר, רמת גימור נמוכה, כיתוב על המוצר (לעתים ניתן למצוא שגיאות כתיב), הלוגו המוכר השונה מהמקור, יש הבדלים ממוצר מקורי שנרכש בעבר – יש מקום לחשד.
לדבריו, "לא תמיד יוכל צרכן לגלות שמדובר במוצר מזויף. לעתים, כשהזיוף ברמה גבוהה ומאוד דומה למקור, הצרכן יגלה רק בדיעבד שהמוצר מזויף. כך למשל אם המוצר מתקלקל או שהבגד מתכווץ בכביסה, או אם המוצר קוסמטי – הצרכן לא יראה תוצאות".
התרעות פיקוד העורף