מזה דורי דורות משמש הר הזיתים לקבורת יהודי ירושלים. זהו אחד מבתי הקברות היהודיים הקדומים ביותר, וקבורים בו לא מעט אישים ידועים בהיסטוריה היהודית. עד ימינו אנו נחשב בית הקברות בהר הזיתים כמקום "מבוקש" להיקבר בו, ויהודים מכל רחבי העולם מייחלים להיטמן בו לאחר מותם.
מה סודו של הר הזיתים שהוא מושך אליו כל כך הרבה אנשים לאורך ההיסטוריה?
יונתן מנוביץ' מנהל מרכז המידע הר זיתים שמפעילה עמותת אלעד מסביר: "אם חושבים על ירושלים העתיקה אי אפשר שלא לשים לב שהר הזיתים הוא חלק ממנה - אם אלו נבואות הגאולה ואם זה חיי היומיום של תושבי ירושלים הקדומה. מפה הגיעו לירושלים. הנתיב של עולי הרגל עובר פה, מכאן הם עברו בציר הקדרון והגיעו לבריכת השילוח ומשם התחילו את העלייה לבית המקדש".
לדברי מנוביץ', "הקבורה בהר הזיתים החלה עם תחילת ההתיישבות בירושלים, עוד לפני תקופת דוד המלך, וממשיכה עד היום. אנחנו רואים שחלק מרכזי בסיפור של ירושלים הקדומה הוא הר הזיתים. הם כרוכים ומשולבים זה בזה. אי אפשר לנתק את הסיפור של הר הזיתים מירושלים, לא רק בימינו".
הוא סובר עוד כי בתודעה היהודית נתפס הר הזיתים כמקום האידיאלי להיקבר בו, עד כדי כך שאנשים סבורים שאם מישהו נקבר בארץ ישראל אזי שזה בהר הזיתים. "האסוציאציה מאוד חזקה. איזה בית עלמין הוא הבולט בכולם? הר הזיתים", הוא אומר.
בשנים האחרונות מנהל מנוביץ', 40, תושב ירושלים, את מרכז מידע הר הזיתים שמפעילה עמותת אלעד בהר הזיתים. המרכז מספק שירותי מידע על אתרי הר הזיתים ועל בית הקברות, ובאמצעותו ניתן לקבל סיוע באיתור קברים ושמות נקברים. נוסף לכך, המרכז מספק גם שירותי ליווי לקבר למתקשים במציאתו, הדלקת נר וצילום המצבה למעוניינים בכך.
לצד חשיבותו הרבה לעם היהודי מתאר מנוביץ' את ירושלים והר הזיתים כמקומות בעלי חשיבות אדירה גם ברמה הגלובלית. "ירושלים הקדומה היא לא רק סיפורו של העם היהודי. זה סיפור מכונן שנוגע אוניברסלית בהמון אנשים בכל מיני היבטים. גם הר הזיתים חשוב ברמה האוניברסלית. הוא חשוב לכל הדתות ונוגע בהרבה אנשים".
מרכז המידע של עמותת אלעד החל לפעול בשנת 2006. "בתקופה ההיא הר הזיתים היה נחשב הר מת, החושך שמעבר להרי החושך", אומר מנוביץ'. "גם בתודעה הציבורית, גם מבחינת ההנגשה וגם מבחינת מצב השבילים והקברים. היו המון קברים עלומים וקברים שאינם ידועים, המון שטחים שלא שוקמו ולא תוחזקו מאז שחרור העיר במלחמת ששת הימים", הוא מוסיף.
"עמותת אלע"ד החליטה להרים את הכפפה, כמו בהרבה מקרים אחרים שאין מי שירים אותה", אומר מנוביץ'.
כבר בראשית ימי המרכז החלה עמותת אלעד לעשות שני דברים במקביל כדי לפתח את הר הזיתים: הראשון – פרויקט המיפוי בניסיון למפות את כל הקברים בהר הזיתים, והשני - שיפור התשתיות הפיזיות במקום.
הצורך במיפוי הקברים נבע עקב תזוזתן של מצבות רבות ממקומן במהלך השנים - הן בשל סחף והן עקב ההשחתה וההרס שהותירו אחריהם הירדנים במהלך שנות שלטונם בחלק זה של ירושלים. כתוצאה מכך, מצבות רבות נעתקו ממקומן ובמשך שנים נמנעה מלא מעט משפחות האפשרות לפקוד את קברי יקיריהם.
בזמנו, מדובר היה על כ-150 אלף קברים שישנו פוטנציאל לזהות אותם מתוך כלל הקברים שנמצאים בהר, ומקימי המרכז עברו קבר קבר כדי למפות. עד כה זכה הפרויקט להצלחה רבה ואלפי קברים, שרבים מהם היו אנונימיים, כבר זוהו ומופו.
המידע שהצטבר משותף באתר האינטרנט של מרכז המידע, וזהו הגוף היחיד שמאגד במקום אחד את כל המידע שצריך בשביל למצוא קברים בהר הזיתים. הודות לפרויקט המיפוי, נרשמו לא מעט רגעים מרגשים שבהם זכו משפחות לעלות שוב ולחלוק כבוד ליקירהם, אחרי תקופה ארוכה שבה לא ידעו את מיקום הקברים.
"אם אדם רואה שהוא יכול להבין מה קורה בהר הזיתים ומה יש בו אז הוא נוכח לגלות שזה לא 'מעבר להרי החושך'. הנה זה כאן לידי, מונח על שולחן ערוך לפניי, אני יכול למצוא קברים, יכול למצוא את אבות אבותיי, אישים מפורסמים", אומר מנוביץ'. "זה גורם לכך שאתה שובר מחסום מנטלי, אנשים פתאום מבינים שהם יכולים לבקר בירושלים ולהגיע גם להר הזיתים", הוא מוסיף.
האפיק השני בו פועלת עמותת אלעד הוא פיתוח סביבת הר הזיתים והשירותים הניתנים למבקרים, במטרה להנעים את האווירה באזור ולאפשר למבקרים את הידיעה שיש מי שדואג לכל צרכיהם. בתקופות שונות לאורך השנה יושב נגן בסמוך אל יד אבשלום ומקבל את פני המבקרים, ומעת לעת מוצב בתחתית ההר אוהל בדואי שמגיש קפה ותה בחינם ומשמש כמקום מנוחה למטיילים.
מנהל מרכז המידע מתאר כי בעקבות הפעילות של עמותת אלע"ד "לאט לאט יש פחות פעילות פלילית באזור, יותר נעים לעבור בו. אנשים שמגיעים להר הזיתים לא רק שמקבלים מידע אלא גם רואים מקום שמתפתח. ישנם יותר שבילים, יותר גופי תאורה, שירותים ציבוריים, הנגשה של תחבורה ציבורית, לאט לאט אפשר לערוך בהר סיורים מודרכים".
הוא מוסיף כי בזכות פעילות זו יותר ויותר אנשים נחשפים להר הזיתים: "פתאום אנשים מגלים את המקום. אנחנו שומעים לא פעם משפטים כמו 'לא ידעתי שהמקום קיים' ו-'לא הכרתי את הסיפור של הר הזיתים'. אנשים לא הכירו את יד אבשלום – מונומנט מרשים שנמצא מספר דקות הליכה מהכותל".
חזרה למיפוי הקברים. כדי למצוא קברים אנונימיים צריך לחפש ממצאים בשטח ולהצליב את התגליות עם מסמכי תיעוד ישנים שנמצאים במאגרי מידע. מדובר במשימה לא פשוטה בכלל שדורשת עבודה סיזיפית ביותר, הן בעבודת רגליים וכפיים בין הקברים והן בשיטוט ברשת בחיפוש אחר פיסות מידע רלוונטיות. "בית העלמין זה בעצם כמו סודוקו ואתה צריך למצוא עוגנים בשטח", מתלוצץ מנוביץ'.
מרכז המידע משמש למעשה בסיס אם של מי שמתעסק באיתור ובשיקום קברים, בהם חברות הקדישא השונות, חוקרים מטעם מוסדות אקדמיים וגם חוקרים עצמאיים. דוגמה לכך היא שיתוף הפעולה הפורה עם חוקר עצמאי מבני ברק שהביא לזיהויין ומיפויין של מאות מצבות בחלקת הספרדים.
השותפים באתרא קדישא מספרים בשבחו של מרכז המידע שמפעילה עמותת אלעד ואומרים: "באיזשהו שלב עמותת אלע"ד נכנסה לתמונה ולקחה על עצמה לתעד את המקום. זה מאוד עוזר גם לנו וגם לכל אדם שמחפש. זה הדבר הכי חשוב. באות משפחות, מחפשות את הסבא, וכשכל זה נכנס לתוך מערכת ממוחשבת זה דבר מאוד מועיל".
כאן המקום לציין גם את פועלה של שרה ברנע, חוקרת הר הזיתים ומורת דרך בעיר דוד, שערכה ועורכת מחקרים מעמיקים על האנשים שקבורים בהר הזיתים ועל תולדות ההר עצמו. הממצאים שעלו במחקריה מסייעים לא פעם לאנשי מרכז המידע בחיפושם אחר קברים ונפטרים.
"היתרון הגדול שלנו על פני גופים אחרים כמו חברות הקדישא הוא שכל הרציונל שלנו הוא לתת מידע ולתת אותו ברמת שירות גבוהה", מציין מנוביץ'. "השילוב של שני אלה והיחס למבקש מידע כלקוח ולא סתם כמבקש מידע יוצרים מצדנו מחויבות. אנחנו מחוייבים לו לסטנדרט שירות מסוים, מחוייבים לאדיבות, מחוייבים לדאוג לו. להמון אנשים נוח להתחיל את חיפוש המידע אצלנו", הוא מוסיף.
"מנעד האנשים שאנחנו נפגשים איתם ביומיום הוא מנעד שמשקף את כל חלקי החברה הישראלית". אומר מנוביץ', מגיעים אלינו מכל צבעי הקשת הדתית והפוליטית. לכולם אנחנו מנסים לסייע ולתת מידע וכל מי שמגיע לפה מרגיש בבית", הוא מסכם.